דוד מימון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
←‏קורות חייו: - הראשון ממוצא תימני
שורה 31:
עם הקמת צה"ל הצטרף ל[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] יחד עם שלושה מאחיו. לאחר שאחיו {{נזכור את כולם|91378|יעקב}} נהרג בקרב, הועבר מימון לתפקידי הדרכה בגדנ"ע ופיקד על חטיבת גדנ"ע תל אביב. ב-[[1956]] חזר לתפקידים קרביים, שירת כמפקד יחידת הסיור ב[[גדוד חרב|יחידת המיעוטים]] ובין השנים 1962 ל-1963 כקצין מבצעים ב[[פיקוד הדרום]]. ב-[[1964]] התמנה לסגן מפקד גדוד ב[[חטיבת גולני]], ולאחר מכן מילא שורה של תפקידים בפיקוד הדרום ובסיני, כולל ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1={{הארץ|אורי דרומי|הלוחם בטרור|1.1202829|21 במאי 2010}}.}}.
 
לאחר המלחמה התמנה למפקד מחוז הנגב ולמפקד [[חטיבת הערבה]] תקופה שהתאפיינה בחדירות [[מחבל]]ים רבות מ[[ירדן]]. הצלחתו בהבאת רגיעה לאזור הביאה למינויו ב-[[1971]] למפקד הצבאי של חטיבה 64 שהייתה אחראית על [[רצועת עזה]]. בשנות כהונתו הוקמה [[יחידת רימון (1970)|יחידת רימון]] שתכליתה למגר את ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] ברצועה. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] מילא משימות מיוחדות ב[[אוגדה 143]] בפיקודו של [[אריאל שרון]]. בנובמבר [[1974]] קודם לדרגת תת-אלוף ומונה ל[[ממשל צבאי|מושל]] רצועת עזה וצפון סיני. ב-[[1977]] מונה לראש מינהל הסגל ב[[אגף כוח אדם]] בתקופת [[מלחמת לבנון הראשונה]] מונה לאחראי על הסיוע האזרחי במדינה. בהמשך קודם לדרגת אלוף, מה שהפך אותו לאלוף התימני הראשון ממוצא תימני בתולדות צה"ל, כיהןוכיהן כנשיא [[בית הדין הצבאי לערעורים]]. ב-[[1986]] השתחרר מצה"ל.
 
לאחר שיחרורו התמנה בדצמבר 1986 לנציב [[שירות בתי הסוהר]]{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|טבילת אש לנציב החדש דכוי התפרעות אסירים|1986/12/07|00604}}}}. הוא התפטר מתפקידו ב-[[1987]] על רקע הקושי בניהול מערכת בתי הסוהר בשל העלייה הגדולה במספר האסירים ובצפיפותם{{הערה|[http://www.ips.gov.il/NR/rdonlyres/5E36F23F-EB3A-4EDB-AF51-D96BAF6728DC/0/Tzoar_lebeit_hasohar_12.pdf צוהר לבית הסוהר, גיליון 12, עמ' 19]}}. ב-[[1995]] מונה לחבר ב[[ועדת חקירה ממלכתית|וועדת חקירה ממלכתית]] שחקרה את [[פרשת ילדי תימן|פרשת העלמות ילדי עולי תימן]].