בית המקדש – הבדלי גרסאות

בימי הבית השני התקיימו במקביל ב[[מצרים]] [[מקדש יב]] ו[[מקדש חוניו]], שהיוו תחליף למקדש עבור חלק מיהודי מצרים בניגוד לעמדה המקובלת בהלכה. [[חז"ל]] אף קבעו, לאור תקדים שקבע [[יאשיהו|המלך יאשיהו]] בשלהי בית ראשון, שהכהנים שעבדו במקדש חוניו לא יכהנו במקדש בירושלים.{{הערה|1=משנה מסכת מנחות פרק יג משנה ט, על פי {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ט|קצר=כן}}. מקדש יב אינו מוזכר כלל במקורות חז"ל.}} מן המאורעות המרכזיים שהתחוללו בימי הבית השני הוא [[מרד החשמונאים]], שבית המקדש היה במרכזו. בשנת 167 לפנה"ס בימי [[אנטיוכוס הרביעי]] הונהגו גזירות כנגד קיום הדת היהודית, וביניהן ביטול [[עבודת המקדש]] והפיכתו למקום פולחן אלילי.{{הערה|1=מקבים-א א,נד}} חלק מאוצרות המקדש נשדדו, ובהם [[מנורת הזהב]]. עקב כך פרץ מרד החשמונאים, וכעבור כשלוש שנים, בכ"ה בכסלו שנת 164 לפנה"ס (ג' תקצ"ז לפי הלוח העברי), טיהרו החשמונאים את המקדש. החשמונאים שיפצו את [[מזבח העולה]] ההרוס, ואת שאר [[כלי המקדש]], וחנכו אותם במשך שמונה ימים בהם חידשו את עבודת הקרבנות ששבתה עד כה.{{הערה|1=מקבים א פרק ד. {{משנה|מדות|א|ו}}.}} ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|כח|ב}}}} מסופר, שתחילה נעשתה המנורה החדשה משיפודי ברזל, ורק לאחר ש"העשירו" עשאוה מחדש, תחילה מכסף ושוב מזהב. עוד מסופר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|שבת|כה|ב}}. להרחבה בעניין זה, אודות המקורות ההיסטוריים וההיבטים ההלכתיים והטכניים של ההדלקה, ראו ב'''סידור המקדש''', מאת הרב [[ישראל אריאל]], פרקים כו-כח.}} על קושי למצוא שמן טהור להדלקת המנורה, ופך קטן של שמן, שבדרך כלל שימש להדלקת לילה אחד, הספיק לכל שמונת ימי [[חנוכת המזבח]]. אירועים אלו, ניצחון החשמונאים ו[[נס פך השמן]], הם הרקע לחג ה[[חנוכה]].