טומאה וטהרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעבודות המקדש
שורה 242:
 
בשלהי תקופת בית שני, הייתה ההקפדה בטהרה ב[[בית המקדש]] ברמה גבוהה יחסית להקפדה על מצוות אחרות ביהדות, וחז"ל ראו זאת כשיבוש של סולם הערכים היהודי. כך מסופר בתלמוד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש (כדי לזכות באחת מעבודותמ[[עבודות המקדש]]), קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר: אחינו בית ישראל שמעו!... 'כי ימצא חלל באדמה... ויצאו זקניך ושופטיך...', אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות? געו כל העם בבכיה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין! (כלומר, מהרו והוציאו את הסכין מגופו, בטרם ימות בני ותיטמא הסכין.) ללמדך '''שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים'''.|מקור={{בבלי|יומא|כג|א}}}}
התלמוד מסיק, שההקפדה על טהרת הכלים כשלעצמה הייתה ראויה, אבל הייתה זו זילות של שפיכות דמים.