ויקיפדיה

חוק השטחים של וויתקומב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ניסוח, קישורים פנימיים וסידור כללי
שורה 9:
חוק זה מתקיים גם במהירויות העולות על מהירות הקול, אבל במקרה זה, סידור שטחי חתך הגוף היינו ביחס בין קו מאך למהירות שיוט המתוכננת (Mach Design). לדוגמה, במאך 1.3 זווית קונוס מאך שנוצר על ידי המטוס המשייט במהירויות על קוליות הוא:
 
μ<math>\mu = \arcsin(1/ \div M)</math>
 
ולכן עבור M=1.3, נקבל כי μ=50.3⁰.▼
 
כאשר:
 
μ<math>\mu</math> - זווית קונוס מאך.
 
<math>M</math> - מספר מאך.
 
▲ולכן עבור <math>M</math>= 1.3, נקבל כי μ <math>\mu</math>= 50.3⁰.
M - מסר מאך.
 
מטוסים המיועדים לשיט במהירות גבוהה בדרך כלל בעלי כנפיים משוכות לאחור מסיבה זו בדיוק. דוגמה קלאסית של תכנון פילוג שטחי החתך הוא מטוס ה[[קונקורד]], בעל [[כנף דלתא|כנף הדלתא]] הענקית. דוגמה נוספת היא מטוס ה[[בואינג 747|בואינג 747 ג'מבו]], אשר בתיכון הראשוני של המטוס, הוסיפו קומה שנייה בחלקו הקדמי של המטוס, על מנת דווקא להגדיל את השטח החתך בחלק זה (למרות שאינטואיטיבית תכנון זה לא מיטבי, שכן הוספת שטח מעלה גרר) ובכך "החליקה" את גידול שטח החתך מקצה החרטום ועד לתחילת האזור בו הכנפיים מתחברות לגוף המטוס. אמנם הייתה עלייה בגרר הצורה של המטוס, אך ההורדה המשמעותית בגרר הגלים הביאה להורדת סך גרר המטוס במהירות [[שיוט (תעופה)|שיוט]] גבוהה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_השטחים_של_וויתקומב"