חוק השטחים של וויתקומב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חוק השטחים של ריצ'רד וויתקומב''' (לעיתים נקרא בפשטות '''חוק השטחים''', ב[[אנגלית]]: '''Area Rule''') היא טכניקה בה משתמשים [[הנדסת אווירונאוטיקה|בתיכון כלי טיס]] בתחום ה[[עבר-קולי]] ו[[מספר מאך|על-קולי]]. לראשונה פורסמה ב-[[1950]] על ידי [[ריצ'רד וויתקומב]] שעבד באותה עת במתקן [[נאס"א]] שב[[לאנגלי (וירג'יניה)|לנגלי]], ב[[מנהרת רוח|מנהרת הרוח]] הגדולה (eight foot wind tunnel), שם חקר דרכי התמודדות עם העלייה הדרסטית ב[[גרר (כוח)|גרר]] כאשר [[כלי טיס]] מתחילים להתקרב למהירות הקול. באוקטובר [[1947]] [[טייס ניסוי|טייס הניסוי]] ה[[אמריקאי]] [[צ'אק ייגר]] פרץ לראשונה את [[מחסום הקול]] והביא עידן חדש ל[[תעופה]] וב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות בחמישים]] החלה תנופה בעידן [[מטוס סילון|מטוסי הסילון]] ו[[כלי טיס צבאי|כלי טיס צבאיים]] רבים תוכננו לטוס בקרבת ואף מעבר למהירות הקול. [[מלחמת קוריאה]] היוותה גם תמריץ משמעותי, בה טייסים אמריקאים ניפגשו [[קרב אוויר|קרבות אוויר]] עם מטוסי קרב חדישים מתוצרת [[ברית המועצות]] (בעיקרדוגמת [[מיג-15|מיג 15]]) והצורך במהירות, זריזות ומאפיינים נוספים נדרשו עבור המטוסים החדישים על מנת להתעלות על מטוסי הקרב הסובייטים.
 
= תיאור =