הבדלים בין גרסאות בדף "פרנסיס גולטון"

מ
שוחזר מעריכות של אלנתן קימלמן (שיחה) לעריכה האחרונה של בוט סדר הפרקים
מ (שוחזר מעריכות של אלנתן קימלמן (שיחה) לעריכה האחרונה של בוט סדר הפרקים)
[[סר]] '''פרנסיס גולטון''' (ב[[אנגלית]]: '''Francis Galton''';{{כ}} [[16 בפברואר]] [[1822]] [[ברמינגהאם]] - [[17 בינואר]] [[1911]] ב[[הסלמיר]]) [[איש אשכולות]] [[אנגלי]], [[מדען]], [[מדעי הטבע|חוקר טבע]] ואבי תורת ה[[אאוגניקה]].
 
גולטון היה בן למשפחת [[ג'וזאיה וג'ווד|וג'ווד]]-[[דרווין]], שרבים מבניה היו מדענים, ובהם בן דודו [[צ'ארלס דרווין]]. השתייכותו למשפחה עשירה אפשרה לו להיות חופשי במחקריו ממגבלות [[תחום ידעדיסציפלינה|תחומי ידעדיסציפלינריות]] או מוסדיות, ולהתמקד בכל פעם בנושא שעניין אותו. גולטון עסק ב[[סטטיסטיקה]], בעיקר ביחס ליישומיה ב[[תורשה]], ב[[גאוגרפיה]], ב[[מטאורולוגיה]], ב[[פסיכולוגיה]], ב[[אנתרופולוגיה]], ב[[ביולוגיה]], ב[[קרימינולוגיה]] וב[[צילום]]. כמו כן היה גולטון ממכונני שיטת ה[[זיהוי פלילי|זיהוי הפלילי]] בעזרת [[טביעת אצבעות|טביעות אצבעות]]<!-- , ומהראשונים למצוא שהן מורשות, לפי מה שלימדו אותנו באחד הקורסים, צריך לוודא את זה... -->. ניסח את המושגים בסטטיסטיקה [[נסיגה (סטטיסטיקה)|נסיגה]] ו[[קורלציה|קוֹרֶלַצְיָה]], וגילה את עקרון ה[[תסוגה לממוצע]] (עקרון הקובע את היחסים בין מדידה שנועדה לחלק את החברה לקבוצות, לבין מדידה שנייה של הקבוצות שנוצרו על ידי המדידה הראשונה). היה הראשון ליישם שיטות סטטיסטיות במחקר על ההבדלים האנושיים ועל הורשת [[אינטליגנציה]], החדיר את השימוש ב[[שאלון|שאלונים]] וב[[סקר]]ים לשם איסוף נתונים על קבוצות אנושיות, [[מידע]] בו השתמש כדי ליצור מחקרים [[גנאלוגיה|גנאלוגיים]] ו[[ביוגרפיה|ביוגרפיים]].
 
היה חבר [[החברה המלכותית|החברה המלכותית של לונדון]] (Royal Society of London for the Improvement of Natural Knowledge), נשיא המכון המלכותי לאנתרופולוגיה (The Royal Anthropological Institute), מזכיר אגודת המדעים הבריטית (British Science Association) ויושב ראש הוועדה האנתרופומטרית הבריטית (British Anthropometric Committee). כתב למעלה מ-340 [[מאמר מדעי|מאמרים]] ו[[ספר]]ים במהלך חייו, שלרבים מהם הייתה השפעה ארוכה על עולם המדע.
 
==מחקריו על תורשה ואאוגניקה==
בצעירותו למד גולטון [[רפואה]], אך לאחר מות אביו נטש את תחום זה ופנה לעיסוקים מדעיים אחרים. הוא טייל ברחבי ה[[עולם]] (בעיקר ב[[אפריקה]]) והיה חבר פעיל במרבית החברות המדעיות המלכותיות הבריטיות. צ'ארלס דרווין השפיע השפעה עמוקה על בן-דודו, ובעקבות ספרו [[מוצא המינים]] החל גולטון לחקור את [[תורשה|תורשת]] ה[[אדם]]. דרך ניתוח סטטיסטי של [[אילן יוחסין|אילנות יוחסין]] ודרגות קרבה של [[שופט]]ים, [[מצביא]]ים, [[אמן (אמנות)|אמנים]], מדענים, [[מדינאי]]ם ו[[ראש ממשלה|ראשי ממשלה]] הסיק גולטון כי [[גאונות]], כישרון, [[אישיות|אופי]] ותכונות [[מוסר]]יות הן תכונות מורשות, ולפיכך על האדם [[הזדווגות|להזדווג]] באופן בררניסלקטיבי כדי להעצים איכויות אלו. את המונח [[אאוגניקה]] טבע גולטון רק ב-[[1883]], אך כבר בחיבורו משנת [[1869]], '''התבונה התורשתית''' (''Heredity Genius''), נשמעה קריאה ל[[אנושות]] לקחת אחריות על ה[[אבולוציה]] של המין האנושי דרך פיקוח על הרכב התורשה ב[[אוכלוסייה]]; בהקדמה לספר מצהיר גולטון: "כשם שקל [...] להשיג דרך סלקציה זהירה זן קבוע של [[כלב]]ים או [[סוס]]ים הניחנים בכוחות [[ריצה]] מיוחדים, כך יהיה זה מעשי להפיק [[גזע (אדם)|גזע]] אנושי רב כישרונות על ידי [[נישואין]] שנעשים מתוך שיקול דעת במשך כמה דורות רציפים... לכל דור יכולת עצומה להשפיע על התכונות הטבעיות של יורשיו, וזוהי חובתנו לאנושות לחקור את טווח הכוח הזה, ולהפעילו באופן שייתן יתרון לדיירים העתידיים של הארץ".
 
בספר ''Heredity Genius'' ניסה גולטון להגדיר ולבחון את התכונות הדרושות לאדם ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] המתורבתת כדי לשרוד. בחברה המתורבתת, טען, ליכולת התבונית והחברתית חשיבות השווה ליכולות פיזיות: "בהינתן שתי חיות השוות מכל שאר הבחינות", הדגים, "זו האינטליגנטית יותר תגבר לבטח" (עמ' 336). עבור גולטון, התפתחות [[ציוויליזציה]] מוסרית (כלומר, [[החברה המערבית]]) היא בבחינת השתנות תנאי ה[[אקלים]] וה[[מזון]] בהם חיה החיה האנושית, וכדי לשרוד עליה להתאים עצמה ל[[טבע|סביבה]] החדשה.
בחיבור זה הסמיך גולטון את דעותיו על "מדע" ה[[אנתרופומטריה]], הקובע את תכונות האדם באמצעות מדידת [[איבר]]ים שונים מן ה[[גוף]] ובמיוחד ה[[גולגולת]] ([[פרנולוגיה]]). בשנת [[1884]] אף הקים [[מעבדה]], בה אנשים היו יכולים לעבור בדיקות אנתרופומטריות עבור תשלום, ולקבל את "ציוניו" של גולטון בנוגע לאיכותם התורשתית. גולטון אמנם משתמש במונחי התורשה, [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]] והאבולוציה, אותם הוא שואל ממחקריו של דרווין, אך זה האחרון התנגד לדעותיו של גולטון, וייחס משמעות לא רק לתכונות התורשתיות אלא גם למאמץ ו[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] קשה.
 
עיקר עיסוקו המדעי של גולטון היה בנושא ה[[אאוגניקה]]. הוא היה מראשי התומכים בהורשה של תכונות הניתנות למדידה, ובהן [[מנת משכל|מנת המשכל]]. אמונה זו הביאה אותו להבעת דעות קיצוניות, כגון תמיכה בהגבלת ה[[נישואין]] על פי תכונותיהם התורשתיות של ההורים. גולטון לא היה הראשון שהמליץ לשלוט על הזיווגים האנושיים, אך היה הראשון שדן בנושא התורשה ו[[פיקוח ילודה|השליטה על הילודה]] באמצעים סטטיסטיים. כמו כן, היה הראשון ליישם את תורת האבולוציה והברירה הטבעית על ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] האנושית. אולם, תחת ידיו פושטה תורת האבולוציה מהשפעות הסביבה על תהליכי הברירה הטבעית, והודגשה חשיבות הפן התורשתי בלבד. דרך מושגי הברירה הטבעית נראה הדיון על גזעים שונים כתיאור של מלחמת הישרדות שמתחוללת בין הגזעים. העיסוק בדעיכת [[האדם הלבן|הגזע הלבן]] קיבל נקודתכעת מבטפרספקטיבה חדשה ונוסח במינוחבטרמינולוגיה מדעימדעית חדשחדשה. פרספקטיבת המאבק הטעינה את ה[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] על הגזע בתחושת דחיפות, וברצון לפעול וליישום מסקנות מדעי הגזע על החברה, לנוכח מה שנראה כהתדרדרות מהירה של המין האנושי ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]].
 
כיום נראה כי [[מנת משכל]] היא עניין מורכב מכדי להיות נמדדת ומכומתת על פי מדדים כגודל הגולגולת, או המרחק בין אחורי הראש וקדמת הראש, וכי לגורמים סביבתיים השפעה על יכולותיו השונות של האדם. דעותיו של גולטון, שנראה היום כי הן מוטעות, היו בעלות השפעה שלילית על התפתחות מדע ה[[פסיכולוגיה]] והובילו בעקבותיהן אסכולות שיצרו שינויים חברתיים שליליים, כהגבלות על ה[[הגירה]] ב[[ארצות הברית]], [[עיקור כפוי|עיקורם]] של בעלי "מנת משכל נמוכה" ותופעות שליליות נוספות, ששיאן בחוקי "[[תורת הגזע|השבחת הגזע]]" ב[[גרמניה הנאצית]]. הגדרת האאוגניקה של גולטון די רחבה, ורוב [[רפואה גנטית|הרפואה הגנטית]] בת זמננו נמצאתנופלת בתחומהלתחומה, אולם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הפך המושג לכינוי גנאי ורוב הגנטיקאים העכשוויים מסרבים לראות בגולטון את מבשר תחום-הידעהמדע שלהם.
 
===ניסוייו בצילום===