פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 291 בתים ,  לפני 6 חודשים
קידוד קישורים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים, הלבשת קישורים עירומים
==אטימולוגיה==
{{חרטומים|השם שזוהה כ"פלשת"|<hiero>Q3:Z7-D21:Z1-Aa18:Z1-U33-A1*B1:Z2</hiero>|יישור=שמאל|תקופה=מצרים}}
לפי אחת ההשערות, שמם של הפלשתים נגזר מה[[שורש (שפות שמיות)|שורש השמי]] פ-ל-ש, כלומר מדובר ב[[כינוי גנאי]] המתאר אותם כפולשים. שמם של הפלשתים בשפתם אינו ידוע, אבל {{תנ"ך|דברים|ב|כג}} מציג קבוצה שהשתלטה על שטחים בסביבות [[עזה]], כ"כפתורים היוצאים מכפתור". שם נוסף שמופיע ב[[ספר שופטים]] וב[[ספר שמואל]] לגביהם הוא [[כינוי גנאי|כינוי הגנאי]] "ערלים"{{הערה|"אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָ'''עֲרֵלִים'''." {{תנ"ך|שמואל ב|א|כ}}}}{{הערה|"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָ'''עֲרֵלִים''' הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ." {{תנ"ך|שמואל א|לא|ד}}}}. יש הגורסים{{מקור}} שכינוי זה נתייחד לפלשתים, משום שבניגוד ל[[שבטי ישראל]] ולקבוצות מתוך עמים נוספים באזור (ה[[כנענים]] ו[[מצרים העתיקה|המצרים הקדומים]]), הפלשתים לא [[מילה (ניתוח)|מלו]] את [[עורלה|עורלתם]]. עם זאת, ב{{תנ"ך|ירמיהו|ט|כה}}, הכינוי מתייחס לכלל הנכרים, או ל[[גוי]]ים - במשמעות של גויי הים שבים התיכון.
 
==היסטוריה==
 
===סיפורי האבות במקרא===
במקרא מוזכרים הפלשתים מספר רב של פעמים, בין השאר ב[[ספר בראשית]] - "ויגר [[אברהם]] בארץ פלשתים"{{הערה|בראשית פרק כ"א פסוק ל"ד.}}, או "וילך [[יצחק]] אל [[אבימלך מלך פלשתים]] [[גרר (אזור קדום)|גררה]]"{{הערה|בראשית פרק כ"ו, פסוק א'.}}. אזכוריהם של הפלשתים בספר בראשית מקדימים את תקופת התיישבותם בארץ ל[[תקופת האבות]], ממקמים אותם ב[[נגב]] סביב עיר בשם "גרר" ולא ב[[שפלת החוף]], מציגים אותם כחקלאים או רועי צאן ולא כלוחמים, ומעמידים בראשם מלך בעל שם שמי ("אבימלך") ולא "סרנים".
 
זיהוי העיר 'גרר', מקומם של הפלשתים הראשונים, אינו מוחלט. מקובל לאתר את גרר מצפון לעזה, באזור שמכונה כיום נחל גרר. [[יהודה קיל]], בפירושו [[דעת מקרא]], כתב שאזור גרר, בו התיישבו הפלשתים הראשונים, הוא בצפון סיני של היום, באזור השפך של נחל אל עריש. זאת על סמך זיהוי של חמישה מקומות לאורך [[ואדי אל עריש]], ששמם בא מהשורש 'גרר'.
 
פרופסור [[יהושע גרינץ]], במאמרו 'הפלשתים הראשונים', כתב כי היו מספר גלי [[הגירה]] של שבטים פלשתים לכנען. לטענתו, בראש הפלשתים הראשונים, בימי האבות עמד מלך, כמו 'אבימלך מלך פלשתים', אולם בימי שאול ודוד כבר עמדו 'סרנים' בראש הפלשתים. כראיה לדבריו, כבר ב[[שירת הים]] נכתב "יושבי פלשת", ללא אזכור של מנהיגות כלל כדוגמת "אלופי אדום" או "אילי מואב"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טו|יד|טו}}.}}. גרינץ (מוצאי דורות 99–129) רואה באזכורים אלה עדות להתנחלות קדומה של קבוצה אחרת שכונתה "פלשתים". אך רוב החוקרים סבורים שאזכוריהם של פלשתים בסיפורי האבות הם [[אנכרוניזם|אנכרוניסטיים]] (סיפורים המייחסים אירועים מאוחרים יותר לתקופה קדומה){{הערה|1='''"יבנה - האנציקלופדיה לנוער"''' - ערך "'''פלשתים'''" כרך 12 עמוד 89, [[הוצאת יבנה]] [[1995]].}}.
מוצאם של הפלשתים לא ידוע בוודאות. בלוח העמים שבספר בראשית פרק י', נכתב שהפלשתים יצאו מ"כַּסְלֻחִים" שהם מצאצאי מצרים ו[[חם בן נח|חם]]. הפלשתים מוזכרים גם ב{{תנ"ך|עמוס|ט|ז}} ו{{תנ"ך|ירמיהו|מז|ד}} כמי שמוצאם מכפתור או מהאי כפתור (המזוהה עם האי [[כרתים]] או לחלופין עם האי [[קפריסין]]).
 
ממצאים ארכאולוגים מצאו קשר בין התרבות החומרית הפלשתית לתרבות המיקנית של אזור [[הים האגאי]], (וייתכן שיש אף דמיון בין כתובת פלשתית שנמצאה ל[[כתב ליניארי ב'|כתב הליניארי]]). אחת ההשערות היא שמדובר ב[[פלסגים]]{{הערה|[https://books.google.com/books?id=pNj6b3wNtiwC&pg=PA111&lpg=PA111 Who Were the Phoenicians?]Nissim Raphael Ganor, 2009|שמאל=כן}}. כיום מקובלת התאוריה כי הפלשתים נטלו חלק בנדידת [[גויי הים]] שפלשו לאזור מזרח הים התיכון בסוף [[המאה ה-13 לפנה"ס]]. משנהדפה פלישת גויי הים על ידי מצרים, הפלשתים התיישבו לאורך מזרח הים התיכון בערך באותה התקופה שבה יישבו הישראלים את [[הרי יהודה]] ו[[השומרון]]. כך למשל [[פפירוס האריס א]], המתאר את הישגיו הצבאיים של [[רעמסס השלישי]], מוסר תיאור קצר של תוצאות המלחמה בגויי הים בשנה השמינית למלכותו. על פי המסופר הוביל רעמסס השלישי את גויי הים למצרים, ויישב אותם במבצרים הנקראים על שמו. בפפירוס טוען רעמסס השלישי "מיסיתי את כולם בבגדים ובתבואה מהמחסנים והמתבנים מדי שנה". יש הסבורים כי אותם מבצרים היו למעשה ערים בדרום כנען, הערים שהיו בהמשך חמש ערי פלשתים, שהם: [[אשקלון]], [[אשדוד]], [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], [[עזה]] ו[[גת (עיר פלשתית)|גת]].
 
אם מקבלים את זיהוים של הפלשתים עם חלק מ[[גויי הים]], יש להניח כי התיישבותם של הפלשתים בארץ כנען התרחשה במהלך ימי שלטונו של [[רעמסס השלישי]] בין השנים 1180 עד [[המאה ה-12 לפנה"ס|1154 לפנה"ס]].
===ערי פלשת בכנען===
[[קובץ:Philistine pottery.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כלי [[קרמיקה פלשתית]] מימין לשמאל: קערת שתייה מ[[תל מקנה]], בקבוק מ[[אזור]], פך ארכוב מאזור וקערית מתל מקנה]]
חמש ערי הפלשתים שהוזכרו בתנ"ך היו: [[תל אשדוד|אשדוד]], [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[גת (עיר פלשתית)|גת]], [[עזה]] ו[[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], ביחד עם רצועת החוף של דרום מערב כנען, שהייתה בשליטה מצרית עד תום שלטון השושלת ה-19 ב-1185 לפני הספירה. מתוך התיאור המקראי, חמש ערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני{{הערה|ישנה סברה, לפיה המלה "סרן" מקורה במלה ה[[יוונית]] "[[טיראניה|טיראן]]" [{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/milhamot-2.htm]|כותרת=חמות [httpדוד מלך ישראל / ברוך קנאל|תאריך_וידוא=2019-04-16|אתר=www.daat.ac.il}} {{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-18983-MTg5ODNfNDY0MzIwMjZfMTQ4NjgzNjAw-FreeYaan,00.html]|כותרת=פלשתים, מתוך העת העתיקה - אנציקלופדיה ynet|תאריך_וידוא=2019-04-16|אתר=www.ynet.co.il}}.}} הפלשתים. הממצאים הארכאולוגים מצביעים על ערים נוספות. [[חפירה ארכאולוגית|החפירה הארכאולוגית]] ב[[תל קסילה]] שב[[תל אביב]] תרמה רבות להרחבת הידע על התרבות הפלשתית.
 
עם חזק זה ביצע מתקפות תכופות נגד שבטי ישראל שישבו בהר ולמעשה הייתה מלחמה מתמדת בין העמים. לעיתים שלטו הפלשתים על כמה משבטי ישראל, במיוחד הדרומיים שבהם, ולעיתים הם הובסו על ידי ישראל. לשיא כוחם הגיעו הפלשתים, על פי ה[[מקרא]], לקראת סוף מלכות [[שאול המלך]], שאף נהרג עם בניו בקרב עמם ב[[הר הגלבוע]].
 
לפי המסופר ב[[תנ"ך]], לאחר הבסתם בידי [[דוד המלך]], החליפו מלכים את הסרנים וההיסטוריה שלהם היא של ערים עצמאיות, ולא של עם מאוחד. [[נבוכדנצר השני]] מלך [[בבל]] כבש את [[סוריה]] ואת ארץ ישראל, והערים הפלשתיות כחלק מהאימפריה הנאו-בבלית.
 
בשנת [[604 לפנה"ס]] כבש והרס נבוכדנצר את ערי פלשת והגלה את תושביהן למסופוטמיה. לאחר [[תקופת הברזל]], בתוך התקופה ה[[ממלכת פרס|פרס]]ית, פלשת מיושבת על ידי תושבים עם מאפייני תרבות [[פיניקים|פיניקיים]], וכן קבוצות אחרות מהסביבה.
 
בכתובות בבליות ופרסיות מהמאות ה-5-6 לפנה"ס מוזכרים אנשים שמוצאם מערי הפלשתים המכונים אשקלונים או אשדודיים היושבים בבבל - ככל הנראה מדובר בגולים הפלשתיים. לאחר מכן הם כבר מפסיקים להיות מוזכרים וככל הנראה נטמעים באוכלוסייה המקומית.
 
לפלשתים היה מונופול ארוך על חרשות ה[[ברזל]], מיומנות שהם רכשו במהלך מסע הכיבושים שלהם ב[[אנטוליה]]. הם נקראו אלופילי (זרים) ב[[תרגום השבעים]].
 
==כתב וכתובות==
מ[[תקופת הברזל]] א, נמצאה כתובת פלשתית שלא פוענחה, אשר רישומיה מזכירים דמיון לכתב הקיפרו-בינארי אשר היה נפוץ ב[[קפריסין]] ב[[תקופת הברונזה]]{{הערה|1=פרופ' [[עמיחי מזר]], '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 8, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989. עמ' 38. ([http://books.google.co.il/books?lr=&id=FbXYAAAAMAAJ&dq=editions%3AISBN9653024841&q=%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%99ליניארי#search_anchor תצוגת קטע] באתר google books).}}. מממצאים מאוחרים עולה שהפלשתים אמצו את [[אלפבית פיניקי|הכתב הפיניקי]] כפי שאומץ בממלכות [[ממלכת ישראל|ישראל]] ו[[ממלכת יהודה|יהודה]] השכנות, עם שינויים קלים{{הערה|1= פרופ' [[בנימין זאס]], "[http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&lpg=PP1&pg=PA23 השפעת הכתב העברי והארמי על שכנותיה של ישראל]", בתוך: '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 10, סעיף 10.2.5.1, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989. {{ISBN|9653024841}}. [http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&lpg=PP1&pg=PA23 עמ' 23].}}.
 
שני [[אוסטרקון|אוסטרקונים]] פלשתיים נמצאו ב[[תל גמה]] הנושאים רשימת שמות, הכתובים ב[[אלפבית עברי עתיק|אלפבית העברי העתיק]] (בווריאציה מקומית), והמתוארכים סביב [[המאה השביעית לפני הספירה]], בנוסף נמצאה [[חותם]] פלשתי הנושא את הכתובת {{ציטוטון|לעבד-אֱלִאָב בן שִׁבְעַת עבד מִתִּתִּ בן צִדְקָא}} (מִתִּתִּ מזוהה כמתנתי השני, הוא ואביו צדקא מוזכרים בכתובות ה[[אשור]]יות כמלכי [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]]).
 
==לקריאה נוספת==
* [[עמיחי מזר]], "תקופת הברזל א – ישראלים, פלשתים וכנענים", בתוך: '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 8, תל אביב: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989.
* רז קלטר, עירית ציפר וולפגנג צוויקל, בשדה פלשתים: כני פולחן מבור גניזה ביבנה, '''[[קדמוניות]]''', 134, 2007, עמ' 89–95.
* פרחיה נחשוני, '''מקדש פלשתי בצפון מערב הנגב''', '''[[קדמוניות]]''', 138, 2009, עמ' 88–92.
* איציק שי, "האם התקיים [[ברית מילה|מנהג המילה]] בפלשת ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]]", '''ארץ ישראל - ספר [[אמנון בן תור]]''', כרך ל, הוצאת [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], 2011, עמ' 413–418
<div style="direction: ltr;">
* D. B. Redford, '''Egypt, Canaan and Israel in Ancient Times''', Princeton University Press, 1992
* Trude Dothan, Moshe Dothan, '''People of the Sea: The Search for the Philistines''', 1992 An introduction by the archaeologists of Ashdod.
</div>