פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 31 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
ניסוח
==סמכויותיו של המונרך==
 
נהוג לסווג את מונרכיות עצמה לפי סמכויותיו של המונרך, כמות הכוח שבה הוא אוחז לעומת רמת כפיפותו לעם או למוסדות אחרים. ניתן להבחין בשלושה סוגים של מונרכיות, לפי סיווג זה:
*מונרכיה מסורתית
*מונרכיה אבסולוטית
רעיון '''המונרכיה האבסולוטית''' התפתח ב[[ימי הביניים]] מה[[פיאודליזם]], אז המונרך היה ראשון בין שווים בקרב ה[[אצולה]]. מעמדו של המונרך בקרב האצילים עלה בהדרגה עם יצירת הניהול המרוכז והמעבר ללחימה בעזרת צבאות עומדים המגובים ב[[ארטילריה]] יקרה. המונרכים המוקדמים הצדיקו את העלייה במעמדם כזכות אלוהית, אלוהים נתן להם את הזכות לשלוט על האדמה והאנשים שבה. בנוסף, הם הכריזו על יכולתם לקבוע את דת הנתינים, ופעלו לביטול מוסדות וחוקים שהגבילו מונרכים שקדמו להם. אחד המונרכים המפורסמים שטענו לזכות אלוהית היה [[לואי הארבעה עשר מלך צרפת|לואי ה-14]], מלך [[צרפת]]. מאוחר יותר, ב[[עידן האורות]], הצדיקו מונרכים את שלטונם כ[[אבסולוטיזם נאור]]. רעיון זה הפסיק להתקיים עם נפילתו של [[נפוליאון]].
 
במונרכיה אבסולוטית למונרך שליטה מוחלטת על כל התחומים במדינה, ואולי אף על כל תחומי החיים של האזרחים שבה. המונרך האבסולוטי אינו מוגבל על ידי [[חוק]] או [[חוקה]] כלשהם, הוא הסמכות העליונה במדינה, הוא מעל לחוק והחוקה, במידהאם וקיימתהיא קיימת, ולכן רשאי לשנותם כראות עיניו וכרצונו. תאורטית, למונרך האבסולוטי שליטה מלאה על האדמה וכל האנשים שבה, כולל ה[[אריסטוקרטיה]] וה[[כמורה]]. למרות זאת, מונרכים אבסולוטים רבים גילו שכוחם מוגבל. רשויות דתיות מסוימות יכולות, לעיתים, להניא את המונרך מלבצע מעשים מסוימים וכן מצופה מהמונרך ללכת בדרכי המסורת ומנהגי התרבות.
 
[[המהפכה הצרפתית]] ו[[המהפכה האמריקאית]] הביאו לדעיכה משמעותית בפופולריות של המונרכיה האבסולוטית, ולאימוצן של שיטות הדוגלות בכך שהמדינה נוצרה למען העם ולא להפך. למרות זאת, גם בימינו קיימות מספר מונרכיות אבסולוטיות, אשר מצליחות לשרוד בחברות בעלות טכנולוגיה מספקת לשם ריכוז וארגון של כוח שלטוני, אך בלתי מספקת כדי לאפשר חינוך חופשי ותקשורת מהירה. מונרכיות אלה מאופיינות בחברה דו מעמדית, שבה המעמד השולט הוא מיעוט מבוטל אך עשיר מאוד, והמעמד הנשלט הוא הרוב המוחלט מקרב האזרחים. לאורך ההיסטוריה ובמדינות שבהן המצב קיים גם בימינו, בני המעמד הנמוך הם [[צמית]]ים עובדי אדמה (למשל [[קוריאה הצפונית]]), אך ב[[אמירויות המפרץ]] רווח דווקא מודל פוליטי [[פטרנליזם|פטרנליסטי]], שבו השלטון העשיר מחלק לנתיניו כסף ואמצעים כדי למנוע תסיסה ציבורית, ואילו כלכלתו מסתמכת על עובדים זרים זולים, לרוב חסרי זכויות.
 
'''מונרכיה חוקתית''' שונה מזו האבסולוטית בכך שבשיטת שלטון זו קיימת [[חוקה]] המכירה במונרך, בין אם נבחר או המקבל תפקידו מתוקף ירושה, המשמש כ[[ראש המדינה]]. כלומר, החוקה היא מעל למונרך, הוא כפוף לה ופועל מתוקף סמכותה ולא להפך. המונרך מחויב לחוקה ככל אזרח, אך ייתכן והיא תיתן לו זכויות יתר כגון חסינות תחת תנאים מסוימים. מונרכיות חוקתיות מודרניות מאמצות, לרוב, את עקרון [[הפרדת הרשויות]], אז המונרך הוא ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] ולעיתים הוא אף דמות סמלית טקסית בלבד נטולת כל סמכות, כמעט. כך המצב במונרכיות חוקתיות שהן גם [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות ייצוגיות]], כמו [[הממלכה המאוחדת]], הללו נקראות מונרכיות דמוקרטיות חוקתיות והמונרך אולי נחשב בהן לראש המדינה, אך [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]], לו ניתן המנדט בצורה ישירה או עקיפה בבחירות, הוא ראש הרשות המבצעת. במונרכיות אלו, החוקה היא המגבילה את המונרך. יש לציין שלאלא כל מונרכיה חוקתית היא דמוקרטיה ייצוגית, ההיסטוריה מלמדת על מונרכיות חוקתיות שחוקתן הייתה [[פשיזם|פשיסטית]] או קווזי-פשיסטית, כך קרה ב[[איטליה]], ב[[יפן]] וב[[ספרד]].
 
==סוגי מונרכיות==
הדגם הידוע והמקובל כיום של מונרכיה הוא זה של שליט או ראש מדינה, יהיו סמכויותיו אשר יהיו, המקבל תפקידו בירושה וממשיך לכהן בו למשך כל שארית חייו. עם מותו עובר התפקיד הלאה לבנו או במקרים מסוימים לבתו וכן הלאה, שיטה המכונה "[[מונרכיה העוברת בירושה]]". כך למשל לפי התנ"ך שלט [[דוד]] על [[ממלכת ישראל המאוחדת]], ועם מותו ירש אותו בנו [[שלמה]]. עם מות שלמה ירש אותו בנו [[רחבעם]], אף על פי שרק [[ממלכת יהודה]] נשארה תחת שלטונו לאחר [[פילוג הממלכה]], וכך המשיך השלטון לעבור מאב לבן. בפועל, מבחינה היסטורית, התקיימו סוגים שונים של מונרכיות שלאו דווקא עמדו בדגם המוצג לעיל.
 
ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], היו מסורות שונות של מונרכים נבחרים, בעיקר בחברות נודדות, כמו ה[[שבטים גרמאנים|שבטים הגרמאנים]] לפני שהקימו ממלכת קבע על הריסותיה של האימפריה הרומית. לעיתים קרובות התגלו ניגודי עניינים כאשר הבית השולט רצה שבניו ימשיכו לשלוט אך אצולה נרחבת יותר התחרתה בו. במקרים כאלה, ירושת השלטון בפועל הייתה תלויה, לרוב, בפופולריות המועמד ו/או תמיכה בו מצד הכוחות החמושים. האחרונים הבינו את מידת השפעתם בבחירת השליט ולעיתים אף העריכו עצמם יותר מדי עד כדי העלאתם של חסרי יכולת ופושעים לשלטון. היו מקרים שבהם טוען לכתר שהיה מועדף על הכוחות החמושים אף הסית אותם למרד של ממש לשם תפיסת השלטון. המלכים ה[[התרבות ההלניסטית|הלניסטים]] של [[מוקדון]] ושל [[אפירוס]] נבחרו על ידי ה[[צבא]] מתוך כלל הגברים החברים בבית המלוכה. שיטה זו הייתה קרובה לשיטת הבחירה ב[[היסטוריה של הדמוקרטיה#יוון העתיקה|דמוקרטיה היוונית]], שבה זכות הבחירה ניתנה רק לאזרחים, משום שלרוב, שירות צבאי נקשר עם קבלת אזרחות. במוקדון מסורת זו המשיכה עד פירוק הממלכה בידי הרומאים לאחר מלחמת מוקדון השלישית. בחירת המונרך הייתה נהוגה גם ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]], שם מוסד ה"נסיכים הבוחרים" בחר את [[קיסרי רומא]].
 
היו מונרכיות שהתקיימה בהן מערכת של מעבר השלטון בירושה, מאב לבן, אך הסמכויות הפוליטיות של המונרך לא באמת היו ברשותו. היו מונרכיות שבהן הכוח האמיתי שכן אצל ה[[צבא]], כך היה ב[[יפן]], שם ראש הצבא, ה[[שוגון]], הפך למונרך בפועל תחת [[קיסר יפן]], וכך היה גם ב[[תאילנד]]. במונרכיות אלו ראש הצבא קיבל לרוב תפקיד דומה ל[[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] של ימינו (כלומר - ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]), ולעיתים תפקיד זה החל אף הוא לעבור בירושה. ב[[איטליה הפאשיסטית]], התקיימה המונרכיה זמן רב לצד המפלגה הפשיסטית. דו-קיום דומה, אך קצר יותר, התרחש גם ב[[רומניה]], ב[[הונגריה]] וב[[יוון]]. [[ספרד]] תחת שלטונו של [[פרנסיסקו פרנקו]] הייתה מונרכיה באופן רשמי, אך לא היה מונרך על כס המלכות. לאחר מותו של פרנקו, ירש את מקומו כ[[ראש המדינה]] בנו של הטוען לכתר הבורבוני, [[חואן קרלוס הראשון מלך ספרד|חואן קרלוס הראשון]]. יש להפריד בין המתואר לעיל לבין המונרכיות החוקתיות המוכרות לנו היום, כאן דובר על מצב בו נראה שלמונרך סמכויות מסוימות אך בפועל אין לו יכולת להפעילן, זה שונה מהמונרכיה החוקתית שבה גם אם סמכויות המונרך אפסיות והכוח נמצא בידי אחרים, הדבר הוא רשמי, ברור וידוע לכל.
==שקיעתה של מונרכיה==
 
מדינה יכולה לחדול מלהיות מונרכיה על ידי שינוי חוקתי, לרוב באמצעות [[משאל עם]] בו ישאלו האזרחים האם ברצונם להמשיך בצורת השלטון הנוכחית או להחליפה, כפי שקרה ב[[איטליה]]. במידהאם ואיןאין הדבר אפשרי, ישנה אפשרות של ביצוע [[מהפכה]] שבמהלכה יודח המונרך, תופל המונרכיה ויכונן משטר חדש, כפי שקרה ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]]. לרוב, מוחלפת המונרכיה ב[[רפובליקה]], שבה, בניגוד למונרכיה, ראש המדינה נבחר על ידי האזרחים ואינו עובר בירושה.
 
במקרה של מונרכיות הנשלטות בידי כוח זר, יכול אותו הכוח לשנות את שיטת הממשל, בין אם על ידי ביטולה של המונרכיה כליל, או לחלופין חלוקתה או מיזוגה עם מונרכיות אחרות. ב[[אוגנדה]], למשל, מונרכיות שבטיות מקומיות בוטלו עם איחודה של המדינה.
פדרציית [[מלזיה]] מהווה דוגמה נדירה נוספת למונרכיה נבחרת, שבה לא רק שהמונרכיה אינה עוברת בירושה אלא גם לא ניתנת למונרך לכל ימי חייו. מלכהּ הפדרלי של מלזיה, המכונה יאנג די-פרטואן אגונג (Yang di-Pertuan Agong), נבחר מתוך, ועל ידי, השליטים מתוקף ירושה (רובם [[סולטאן|סולטאנים]]) של המדינות החברות בפדרציה, לתקופת כהונה של חמש שנים.
 
[[סמואה]] מתוארת לעיתים כמונרכיה, למרותאף על פי שהדבר מעורר מחלוקת שהיא הסיבה לייחודיותה של סמואה כמונרכיה. בראשה של סמואה עומד הנשיא-לכל-החיים (בשפתם: "o le Ao o le Malo") מלייטו טנומפילי השני, השייך לאחת משלוש המשפחות הנסיכותיות. החוקה מצהירה עליו ראש המדינה מבחינה מלכותית לכל חייו, אך יירש אותו נשיא שייבחר לתקופה של חמש שנים על ידי המחוקק.
 
משטרה של [[קוריאה הצפונית]] הוא דיקטטורה קומוניסטית [[דה יורה]], אך בפועל היא מהווה מונרכיה אבסולוטית.
|דוכס גדול/דוכסית גדולה
|דוכסות גדולה
|הדוכסות הגדולה היחידה שנותרה כיום. עד לשנת [[1890]] נשלטה לוקסמבורג בידי מלך [[הולנד]]
|-
|{{דגל|ליכטנשטיין||+}}
|השליט העליון (ב[[מלאית]]: Yang di-Pertuan Agong)
|מונרכיה [[פדרליזם|פדרלית]] חוקתית
|מונרך נבחר מבין ועל ידי תשעת סולטאני המדינות המרכיבות את הפדרציה לתקופת כהונה של חמש שנים
|-
|{{דגל|הולנד}} [[ממלכת ארצות השפלה]]
|מלך/מלכה, בשפת המקום: Koning/Koningin
|מונרכיה [[פדרליזם|פדרלית]] חוקתית
|המלך משמש כמלך ב[[הולנד]] והקולוניות שלה: [[ארובה (טריטוריה)|ארובה]], [[סנט מארטן]] ו[[קוראסאו]].
|-
|{{דגל|מרוקו||+}}
 
==ראו גם==
 
*[[מונרך]]
*[[מונרכיה חוקתית]]