ארץ ישראל בעת העתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מחקרים ותערוכות: תוספת ספר |
סקריפט החלפות (על ידי), תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 40:
[[קובץ:Model of the round tower in Jericho (2).JPG|ימין|ממוזער|250px|דגם של המגדל העגול ביריחו – חתך המציג את מקום קבורתם של 12 השלדים שנמצאו במגדל במורד המדרגות. התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית א', [[המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס]]]]
[[קובץ:Human skull from Beisamoun.JPG|שמאל|ממוזער|200px|גולגולת אדם מכויירת מ[[ביסמון]] אתר ארכאולוגי בעמק החולה. התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב' - העתק, [[המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס]]]]
{{עוגן|התקופה הנאוליתית}}התקופה הנאוליתית מתוארכת בין השנים 10,000 ועד 4500 לפנה"ס לערך{{הערה|Goring-Morris, A. N., & Belfer-Cohen, A. (2011). [http://www.jstor.org/stable/10.1086/658860 Neolithization processes in the Levant]. Current Anthropology, 52(S4), S195-S208.|שמאל=כן}}. התקופה מתחלקת למספר תקופות משנה.
===נאוליתית קדם קרמית א' (PPNA)===
שורה 69:
תקופה זו שונה באופייה בארץ ישראל מהתקופות שקדמו לה. בתקופות האפיפלאולית והנאולית הקדם קרמית ההייתה ההתפתחות בארץ ישראל חלק בלתי נפרד מההתפתחות החברתית כלכלית ומההישגים האומנותיים והטכניים של המזרח הקרוב כולו. בסוף האלף השביעי חלה התפתחות של מערכות חברתיות מורכבות יותר באזורים מצפון לארץ ישראל, ובאלף השישי לפנה"ס מואץ קצב ההתפתחות בצפון [[מסופוטמיה]] צפון [[סוריה]] ו[[אנטוליה]]{{הערה|עופר בר יוסף, '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 2, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 100.}}.
בתחילת המחקר הארכאולוגי בלטה התופעה של מיעוט אתרים מוכרים בארץ עד כי החוקרים טענו שהארץ הייתה נטושה. בהמשך התגלו אתרים נוספים עד כי נראה שתאורית הנטישה הופרכה. החוקרים חילקו את הארץ לתרבויות אזוריות שונות על פי אתרי מפתח. אופי היישובים השתנה, הכפרים הגדולים של התקופה הנאולית הקדם קרמית ב' נעלמו. יש הטוענים{{מקור}} שהכפרים הגדולים דלדלו את המשאבים שסביב היישובים ומערכת היישובים קרסה. בתקופה הקרמית היישובים היו קטנים יותר בשטחם, בורות חפורים שמשו למגורים ואחסון. הבתים היו קטנים וללא רצפות טיח. יש חזרה לכלכלה על בסיס נוודות או נוודות חלקית עם שילוב [[חקלאות בעל]] ורעיית עדרים{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''', עמ' 52}}{{הערה|[[נתן שור]], '''תולדות ארץ ישראל''', עמ' 20.}}.
על פי בדיקות גאולוגיות הסתבר שבראשית האלף השישי לפנה"ס חל שינוי אקלימי חריף, דרום הלבנט סבל מבצורות חריפות השפיע על מפת ההתיישבות בארץ ישראל. בצפון ארץ ישראל התפתחה [[התרבות הירמוכית]] ששיאה היה בתקופה נאולית קרמית א. תרבות זו נקראת על שם אתר מרכזי שנמצא ליד נהר ה[[ירמוך]] ליד קיבוץ [[שער הגולן]]. אתר משני בחשיבותו לתרבות זו הוא אתר [[מונחתה]] מדרום ל[[כנרת]]. תרבות נוספת נמצאה ליד העיר [[לוד]] ונקראת [[תרבות יריחו IX]] או [[התרבות הלודית]]. תרבות זו נמצאה גם ב[[תלוליות בטש]] שכבות IVa+b, אתר [[יפתחאל (אתר ארכאולוגי)|יפתחאל]] ליד [[מחלף המוביל]] ועוד. יש חוקרים הטוענים שהיא בת זמנה של התרבות הירמוכית ואחרים שהיא מאוחרת לה. החלוקה לשתי התרבויות היא לפי העיטורים על כלי החרס.
שורה 83:
[[קובץ:Residential chalcolithic cave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת מגורים משוחזרת מהתקופה הכלקוליטית, [[מרכז ג'ו אלון]], הנגב]]
[[התקופה הכלקוליתית]] בארץ ישראל מתחילה ב-4500 לפנה"ס או כמה מאות שנים לפני כן (תלוי כיצד מגדירים את סוף [[התקופה הנאוליתית]]) ומסתיימת ב-3500 לפנה"ס, עם עליית הציוויליזציה של [[תקופת הברונזה הקדומה]]{{הערה|Rowan, Y. M., & Golden, J. (2009). [http://link.springer.com/article/10.1007/s10963-009-9016-4 The Chalcolithic period of the Southern Levant: a synthetic review]. Journal of World Prehistory, 22(1), 1-92.|שמאל=כן}}.
בארץ ישראל נמצאו מאות אתרים מהתקופה זו. ההתיישבות הייתה בעלת אופי חקלאי. בכל יישוב התגוררה אוכלוסייה קטנה שמנתה עשרות עד מאות אנשים. החקלאות של היישובים התבססה על [[חיטה]] [[שעורה]] ו[[קטניות]]. בנוסף לראשונה בארץ טיפחו התושבים מינים מתורבתים של [[עץ פרי|עצי פרי]] כגון: [[תמר (עץ)|תמר]], [[זית אירופי|זית]] ו[[רימון מצוי|רימון]]. ענף כלכלי נוסף שהיה נפוץ בתקופה זו היה טיפוח עדרי כבשים, עיזים בקר וחזירים. הצאן שימש גם כמקור לצמר וחלב. עדות לכך הם [[מחבצה כלקוליתית|המחבצות]] העשויות [[חרס]] ששימשו להכנת מוצרי חלב ופיסלוני החיות. התושבים השתמשו בחמור ובפרה כבהמות משא. לראשונה התמחו אנשים בארץ בכרייה ועיבוד [[נחושת]]. במקביל התפתחה רשת מסחרית שהעבירה חומרי גלם וסחורות על פני מרחקים גדולים.
שורה 104:
הממצא החשוב ביותר מן התקופה נתגלה במה שמאוחר יותר נקרא בשם "מערת המטמון" ב[[נחל משמר]]. המטמון היה טמון בכוך של מערה שיושבה בתקופה הנ"ל, עטוף במחצלת, וכלל 442 חפצים מהם 429 מנחושת. הוצע כי אלה כלי הקודש של [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי|מקדש עין גדי]] מאותה התקופה, המרוחק כ-12 ק"מ בלבד מהמקום ואשר היו בו סימנים של עזיבה מהירה אך ללא סימני הרס מכוון{{הערה|דוד אוסישקין, "מקדש הכלקוליתי בעין גדי: במלאת חמישים שנה לחפירתו", '''[[קדמוניות]]''' 144, 2012, עמ' 78-71}}.
מטמון נוסף, של שמונה טבעות [[זהב]] גדולות מהתקופה הכלקוליתית, נמצא כמנחת קבורה ב[[מערת נחל קנה]] בשומרון. אלה בין חפצי הזהב הקדומים ביותר בעולם{{הערה|1=Gopher, A., Tsuk, T., Shalev, S., & Gophna, R. (1990). [http://www.jstor.org/discover/10.2307/2743275?sid=21105674258343&uid=3738240&uid=2134&uid=4&uid=2&uid=70 Earliest gold artifacts in the Levant]. Current Anthropology, 436-443.|שמאל=כן}}.
החקלאות הייתה דרך הקיום הראשית, והגידולים הנפוצים ביותר היו [[חיטה]] ו[[שעורה]]. בנוסף נמצאו לראשונה גרעיני עצים כגון ה[[רימון (פרי)|רימון]], ה[[זית]] וה[[תמר (עץ)|תמר]].
שורה 191:
תקופה זו, האחרונה בתקופות הברונזה, מסתמנת בעלייתה המחודשת של מצריים עם השושלות ה-18 וה-19 ושליטתן הברורה בארץ כנען עד לירידת כוחה בסוף התקופה. במהלך התקופה כבשה מצרים בראשות [[אמנחותפ השני|אמנחותפ]] את כנען, ואף נלחמה עם ה[[חיתים]] על השליטה בסוריה. למרות מספר מסעות מרשימים (כשהמצליח שבהם היה הראשון שבה כבש את צפון הארץ עם ניצחון מוחץ במגידו) ורשימות שלל ושבויים מפוארות, לא הצליחה מצרים לכבוש את סוריה אך ארץ כנען נשארה בשליטה מצרית עד סוף התקופה. לקראת סוף התקופה לא הצליחה מצרים לעצור התנחלות עמים בארץ, ביניהם "ישראל", עם הנזכר לראשונה בכתוב בתקופה זו, ו"[[גויי הים]]", שהגיעו כנראה מ[[האיים האגאיים]] ואיי הים התיכון וה[[פלשתים]] היו הקבוצה העיקרית שבהם.
היישוב העירוני עבר דלדול, יחסית לתקופת הברונזה התיכונה. ערים מרכזיות ננטשו (אולי במהלך הכיבוש המצרי של הארץ), ותושבים רבים עברו לעיירות ספר קטנות ששטחן לא היה גדול מכמה דונמים (מעטים היישובים של התקופה שעלו על 50 דונם). לרוב היישובים לא היו ביצורים (הביצורים המרשימים מהברונזה התיכונה נהרסו או הפכו ללא יעילים בזמן שהיישוב נבנה על חורבות הקודם, ובכך היה גבוה מהביצורים. כמו כן
ערים מרכזיות: [[תל חצור]], [[תל גזר|גזר]], [[תל בית שמש]], [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], [[שכם הקדומה|שכם]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תענך]], [[עפולה]] ו[[בית שאן]]
שורה 234:
*[[עופר בר-יוסף]] ו[[יוסף גרפינקל]], '''הפרהיסטוריה של ארץ ישראל''', ירושלים: [[אריאל (הוצאת ספרים)|אריאל]], 2008.
* עירית ציפר, "'''והכנעני אז בארץ''' - חיי יום-יום בכנען בתקופת הברונזה התיכונה 2 (2000 - 1550 לפנה"ס)", תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 1990.
* [http://www.kdan.co.il/?categoryId=81102&itemId=262884 דוד אמיר], '''הגליל בתקופת הברונזה''' (התקופה הכנענית), יצא לאור
* [[זאב הרצוג]], העיר הכנענית: בין אידאולוגיה וממצא ארכאולוגי, בתוך: '''תרבות חומרית, חברה ואידאולוגיה: כיוונים חדשים בארכאולוגיה של ארץ ישראל''', רמת גן: [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1999.
;מאמרים
| |||