פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סעיף 50 באמנת ליסבון |
סעיף 50 באמנת ליסבון |
||
שורה 96:
=== בעקבות משאל העם ב-2016 ===
ב-[[3 בנובמבר]] [[2016]] פסק [[בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת|בית המשפט העליון]] שאין בסמכות הממשלה להפעיל את סעיף 50 ב[[אמנת ליסבון]] ללא אישור הפרלמנט. בית המשפט שב וקבע זאת בינואר 2017.{{הערה|{{גלובס|משה גולן|מכה לתרזה מיי: הממשלה חייבת אישור הפרלמנט לברקזיט|1001173467|24 בינואר 2017}}}} ב-8 בפברואר 2017 [[בית הנבחרים הבריטי]] הצביע ברוב מוחץ של 494 נגד 122 בעד הפעלת סעיף 50, ללא תיקונים או שינויים. [[בית הלורדים]] אשרר את ההצעה עם תיקונים (בעיקר בנוגע למעמדם הצפוי של זרים אזרחי האיחוד) ב-7 במרץ, אך התיקונים נדחו על ידי בית הנבחרים.{{הערה|[http://www.bbc.com/news/uk-politics-39262081 Brexit bill: Parliament clears way for talks with EU], [[בי.בי.סי]].}} משהושלם ההליך בפרלמנט, המלכה העניקה את הסכמתה ב-16.{{הערה|[http://www.bbc.com/news/uk-politics-39282280 Brexit: Queen gives Royal Assent to Article 50 bill], בי.בי.סי, 17 במרץ 2017.}} ראש הממשלה מיי הפעילה את סעיף 50 ב-29 במרץ ושיגרה מכתב רשמי בנדון למועצת השרים האירופאית.{{הערה|[http://www.bbc.com/news/uk-politics-39422353 Article 50: May signs letter that will trigger Brexit], בי.בי.סי, 29 במרץ 2017.}}
ב-[[14 בנובמבר]] [[2018]] אישרה [[ממשלת בריטניה]] את הסכם הברקזיט לפרישה מהאיחוד האירופי אך עם זאת אשרור ההסכם דרש את אישור הפרלמנט, וכן את אישורן של כל המדינות החברות באיחוד.{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ניצחון ראשון למיי: הממשלה אישרה את הסכם הברקזיט|5402686|14 בנובמבר 2018}}}} ב-15 בינואר 2019 הועלתה ההצעה להצבעת הפרלמנט אך היא נדחתה ברוב גדול, 202 חברי פרלמנט הצביעו בעד התוכנית ו–432 הצביעו נגד. זהו ההפסד הגדול ביותר של ראש ממשלה בתולדות הממלכה המאוחדת, ואף גדול יותר מתקופתו של רמזי מקדונלד אשר הפסיד ב–1924 הצבעה בפרלמנט בהפרש של 166 קולות.
| |||