אמיל ז'אק-דלקרוז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מוזיקאי|סיווג=מלחין}}
'''אמיל ז'אק-דלקרוז''' (ב[[צרפתית]]: '''Émile Jaques-Dalcroze'''; {{כ}} [[6 ביולי]] [[1865]] - [[1 ביולי]] [[1950]]) היה [[מלחין]], מוזיקאי ומחנך מוזיקה [[שווייץ|שווייצרי]], שפיתח את ה[[ריתמיקה]], גישה ללמוד ולחוות [[מוזיקה]] באמצעות תנועה.{{הערה|נורמן לברכט, אנציקלופדיה למוזיקה של המאה ה-20, עמ' 250}} ▼
▲'''Émile Jaques-Dalcroze'''; {{כ}} [[6 ביולי]] [[1865]] - [[1 ביולי]] [[1950]]) היה [[מלחין]], מוזיקאי ומחנך מוזיקה [[שווייץ|שווייצרי]], שפיתח את ה[[ריתמיקה]], גישה ללמוד ולחוות [[מוזיקה]] באמצעות תנועה.{{הערה|נורמן לברכט, אנציקלופדיה למוזיקה של המאה ה-20, עמ' 250}}
"גישת דלקרוז" עוסקת בהוראת מושגים מוזיקליים באמצעות תנועה. מגוון של אנלוגיות תנועה משמש למושגים מוזיקליים, לפיתוח תחושה כוללת וטבעית לביטוי מוזיקלי. דלקרוז גרס, שהפיכת הגוף לכלי נגינה מכוונן כראוי היא הדרך הטובה ביותר לייצר מסד מוזיקלי איתן ומלא-חיים. גישת דלקרוז מורכבת משלושה יסודות שווים בחשיבותם: [[ריתמיקה]], [[סולפג']] ו[[אלתור (מוזיקה)|אלתור]]{{הערה|ו.ה. מיד (1996). "יותר מסתם תנועה - הריתמיקה של דלקרוז." כתב העת למחנכי מוזיקה, (4)82, 41-38.}}. משלושתם ביחד, לדברי דלקרוז, מורכב האימון המוזיקלי החיוני למוזיקאי שלם. בגישה אידיאלית, מתלכדים יסודות מכל אחד מן הנושאים והתוצאה היא גישה להוראה, הנובעת מיצירתיות ותנועה.
| |||