נחלת שבט מנשה – הבדלי גרסאות

{{שכתוב|מבנה לקוי, ציטוטים חסרי טעם|נושא=יהדות}}

 

'''נחלת שבט מנשה''' עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר [[נחלת שבט אפרים]]. נחלת [[שבט מנשה]] נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. לשבט מנשה שתי נחלאות: האחת ב[[עבר הירדן המזרחי]] והשנייה בעבר הירדן המערבי. מושב בני השבט משתרע מ[[ים תיכון|הים התיכון]] עד [[הגלעד]] ו[[הר החרמון]]. [[ברכת משה]] התקיימה בהם:"וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|טו}}.}}

 

 

העובדה כי מדובר באזורים בעלי פוטנציאל כלכלי נמוך באה לידי ביטוי בדלילות האוכלוסייה בהם. בכתבי [[אל-עמארנה]], המתארים את שמות הערים שנכבשו בארץ ישראל, לא מופיעות ערים מ[[הר שומרון]]. מיעוט האוכלוסייה באזור איפשר ל"שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" לומר לבני יעקב, בבואו לבקש את [[דינה]] לבנו: "וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת-יָדַיִם, לִפְנֵיהֶם".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|כא}}.}} ואכן בני יעקב מוצאים את המרחב נוח למרעה ורועים בו את צאנם בשכם :"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|יב}}.}}

==יתרון החזק==

 

 

 

 

יהושע מסכם, כי בעזרת כוחם ייתגברו על כך: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר: עַם רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ, גּוֹרָל אֶחָד. כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו: כִּי-תוֹרִישׁ אֶת-הַכְּנַעֲנִי, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק, הוּא" (מקור: שם, שם, י"ד-י"ח). מסתבר כי בשטח הרחב שניתן לשבטי בית יוסף היה עליהם להתגבר על העמים הזרים ועל היערות בהרים.

תיאור נחלת שבט מנשה בעבר הירדן המערבי לפי [[ספר יהושע]] הוא קצר במיוחד, כדלקמן:

 

 

 

ה'''גבול הדרומי''' של השבט מקביל לגבול הצפוני ב[[נחלת שבט אפרים]]. נקודת המוצא היא [[מכמתת]] מזרחית לעיר [[שכם]], עד עין תפוח, כולל ארץ תפוח, אבל לא את העיר [[תפוח (אתר מקראי)|תפוח]]. הגבול יורד ב[[נחל קנה]] עד [[ים תיכון|הים התיכון]].

 

==לקריאה נוספת==

* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]], 1967.

*[http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002368256 מפת נחלת שבט מנשה], אדריכם, 1590, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.