תאופיק זיאד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הכנסת השמינית\1
עריכה, חלוקה לסעיפים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 25:
}}
'''תאופיק אמין זיאד''' (ב[[ערבית]]: ''' توفيق زيّاد''', תעתיק מדויק: '''תופיק זיאד'''; [[7 במאי]] [[1929]] - [[5 ביולי]] [[1994]]) היה [[ח"כ]] מטעם הרשימה הקומוניסטית החדשה ([[רק"ח]]) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון ([[חד"ש]]). ראש עיריית [[נצרת]] בין השנים [[1975]] ל-1994. [[משורר]] וסופר.
==קורות חייו==
זיאד נולד בעיר [[נצרת]] למשפחת עובדי אדמה. עבד חלקית בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועם זאת נחשב כתלמיד טוב. במהלך אותן שנים התקרב בדעותיו ל[[פק"פ|מפלגה הקומוניסטית]], תמך ב[[ברית המועצות]] והתנגד ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]].
ב-[[1954]] נבחר זיאד לראשונה למועצת העיר נצרת{{הערה|{{דבר||נצרת - חבלי לידה של עיר חדשה|1954/07/02|01600}}}}.
 
בסוף 1955 נשפט ל-40 ימי מאסר על הפגנה בה נכנס לשטח סגור. תלונתו על מכותכך מהשוטריםשהוכה במהלך ההפגנה על ידי שוטרים עלתה לדיון בכנסת{{הערה|{{דבר||ועדת הפנים תדון בתלונת מק"י|1955/12/15|00206}}}}. זיאד הובא למשפט באשמהבאשמת שתקףתקיפת שוטר ונשפט לקנס ולמאסר בכלא [[טבריה]]{{הערה|{{דבר|מפה ומפה|בית המשפט העליון|1958/08/21|00601}}}}. במהלך שהותו בכלא נאבק למען זכויותיו וזכויות אסירים אחרים, בייחוד בנושא התעמרות סוהרים באסירים. בסוף אפריל 1958 נעצר שוב, יחד עם הנהגת מק"י ב[[נצרת]], על התפרעות בהכנות לקראת מצעד ה[[אחד במאי]]{{הערה|{{מעריב||ראשי מק"י בנצרת נעצרו הלילה|1958/04/30|00105}}}}.
נולד בעיר [[נצרת]] למשפחת עובדי אדמה. עבד חלקית בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועם זאת נחשב כתלמיד טוב. במהלך אותן שנים התקרב בדעותיו ל[[פק"פ|מפלגה הקומוניסטית]], תמך ב[[ברית המועצות]] והתנגד ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]].
ב-[[1954]] נבחר זיאד לראשונה למועצת העיר נצרת{{הערה|{{דבר||נצרת - חבלי לידה של עיר חדשה|1954/07/02|01600}}}}. בבחירות שהתקיימו בדצמבר 1970 עמד בראשות רשימת רק"ח למועצת העירייה{{הערה|{{דבר|יואל דר|מי ייבחר בנצרת?|1970/11/13|01003}}}}. לאחר הבחירות, בהן זכתה רק"ח ב-7 מתוך 17 מושבים במועצה, ניסה זיאד להקים קואליציה עם [[מפ"ם]] והמפד"ל{{הערה|{{דבר|יואל דר|קשיים בהרכת קואליציה בנצרת|1970/12/18|00413}}}}{{הערה|{{דבר|יואל דר|מחר שיחות להקמת קואליציה מצומצמת|1971/02/23|00604}}}}, אך כשל{{הערה|{{דבר|יואל דר|מוסא כתיילי נבחר לראש עיריית נצרת|1971/03/07|00411}}}}. בסוף 1974 גבר על [[אמיל חביבי]] בהתמודדות על מועמדות רק"ח לראשות עיריית נצרת{{הערה|{{דבר||סכסוך חריף|1974/10/18|00305}}}}. ב-[[9 בדצמבר]] [[1975]] נבחר לראשות עיריית נצרת, כשהוא עומד בראש חזית נצרת הדמוקרטית{{הערה|{{דבר||לחג המולד: עיריה אדומה לנצרת|1975/12/11|00300}}}}. מאז נבחר זיאד, פעם אחר פעם, לראשות העיר – לרבות בבחירות האחרונות בהן השתתף לפני מותו, שבהן זכה לתמיכה של למעלה מ-60% מהמצביעים.
 
זיאד היה פעיל ב[[מק"י]] וכתב שירים פוליטיים בבטאונה, [[אל-איתיחאד (עיתון)|אל-איתיחאד]]{{הערה|לדוגמה של אחד משיריו ראו: {{דבר|מיכאל אסף|ערביי ישראל מול דמשק|1966/11/11|00307}}}}. לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] כתב שירים שלעגו לרהב הישראלי והביעו שמחה על ההצלחה של מצרים וסוריה{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|שמחת הגבורה והצליחה|1974/03/24|00701}}}}. בקרב מתנגדי רק"ח הועלה פקפוק בהיותו משורר ונטען ששיריו הם שירי שטנה{{הערה|{{דבר|דורון רוזנבלום|נצרת כמרקחה|1970/11/20|01900}}}}{{הערה|{{דבר||רענן כהן:ח"כ זיאד הפר הבטחותיו לבוחריו|1975/12/04|00404}}}}.
 
בסוף 1955 נשפט ל-40 ימי מאסר על הפגנה בה נכנס לשטח סגור. תלונתו על מכות מהשוטרים עלתה לדיון בכנסת{{הערה|{{דבר||ועדת הפנים תדון בתלונת מק"י|1955/12/15|00206}}}}. זיאד הובא למשפט באשמה שתקף שוטר ונשפט לקנס ולמאסר בכלא [[טבריה]]{{הערה|{{דבר|מפה ומפה|בית המשפט העליון|1958/08/21|00601}}}}. במהלך שהותו בכלא נאבק למען זכויותיו וזכויות אסירים אחרים, בייחוד בנושא התעמרות סוהרים באסירים. בסוף אפריל 1958 נעצר שוב, יחד עם הנהגת מק"י ב[[נצרת]], על התפרעות בהכנות לקראת מצעד ה[[אחד במאי]]{{הערה|{{מעריב||ראשי מק"י בנצרת נעצרו הלילה|1958/04/30|00105}}}}.
 
ב-[[1954]] נבחר זיאד לראשונה למועצת העיר נצרת{{הערה|{{דבר||נצרת - חבלי לידה של עיר חדשה|1954/07/02|01600}}}}. בבחירות שהתקיימו בדצמבר 1970 עמד בראשות רשימת רק"ח למועצת העירייה{{הערה|{{דבר|יואל דר|מי ייבחר בנצרת?|1970/11/13|01003}}}}. לאחר הבחירות, בהן זכתה רק"ח ב-7 מתוך 17 מושבים במועצה, ניסה זיאד להקים קואליציה עם [[מפ"ם]] והמפד"ל{{הערה|{{דבר|יואל דר|קשיים בהרכת קואליציה בנצרת|1970/12/18|00413}}}}{{הערה|{{דבר|יואל דר|מחר שיחות להקמת קואליציה מצומצמת|1971/02/23|00604}}}}, אך כשל{{הערה|{{דבר|יואל דר|מוסא כתיילי נבחר לראש עיריית נצרת|1971/03/07|00411}}}}. בסוף 1974 גבר על [[אמיל חביבי]] בהתמודדות על מועמדות רק"ח לראשות עיריית נצרת{{הערה|{{דבר||סכסוך חריף|1974/10/18|00305}}}}. ב-[[9 בדצמבר]] [[1975]] נבחר לראשות עיריית נצרת, כשהוא עומד בראש חזית נצרת הדמוקרטית{{הערה|{{דבר||לחג המולד: עיריה אדומה לנצרת|1975/12/11|00300}}}}. מאז נבחר זיאד, פעם אחר פעם, לראשות העיר – לרבות בבחירות האחרונות בהן השתתף לפני מותו, שבהן זכה לתמיכה של למעלה מ-60% מהמצביעים.
 
בתקופה בה קיצצה ממשלת ישראל בתקציביה של עיריית נצרת (לטענתו במטרה לגרום לו למתןלשנות את דרכיו) אירגן בעיר מחנה עבודה התנדבותי דו-לאומי, אליו הגיעו צעירים (רובם המכריע ערבים, אולם גם מתנדבים יהודים ומתנדבים מממדינות אחרות).
==חבר כנסת==
בבחירות לכנסת ב-1969 הוצב במקום החמישי של רשימת רק"ח לכנסת, המוסלמי הראשון ברשימה{{הערה|{{דבר|יואל דר|הבוחר הערבי - מה הוא חושב?|1969/10/02|00305}}}}. בעיתונות פורסם שקיימת הסכמה שאם לא תזכה הרשימה לחמישה מנדטים יפנה אחד המועמדים האחרים את המקום עבורו{{הערה|{{דבר||רק"ח|1969/10/10|02400}}}}. לאחר שבבחירות זכתה הרשימה לשלושה מנדטים בלבד, דרש זיאד שאחד הקודמים ברשימה יפנה לו מקום, כיוון שכשני שלישים מהקולות לרשימה היו ממוסלמים, אך דרישתו לא נענתה{{הערה|{{דבר||משורר מוסלמי תובע מרק"ח חברות בכנסת|1969/11/07|01306}}}}. בתחילת 1972 התפטר [[אמיל חביבי]] מהכנסת, אך במקומו נכנס [[אברהם לבנבראון]] ולא זיאד{{הערה|{{דבר||א. חביבי התפטר מסיעת רק"ח בכנסת|1972/02/15|00202}}}}. בתחילת 1973 יצא זיאד בשליחות המפלגה ל[[פראג]]{{הערה|{{דבר||רק"ח|1973/02/16|05300}}}} בה שהה כחצי שנה, עד ששב לישראל כדי להתמודד בבחירות לכנסת השמינית כנציג המוסלמים במפלגה{{הערה|{{דבר||הוועד המרכזי של רק"ח|1973/08/14|00205}}}}.
 
נבחר לכנסת השמינית בבחירות [[1973]] וכיהן ברציפות עד [[1990]] ושוב מ-[[1992]] ועד פטירתו כשהוא נושא את דגל "[[שתי מדינות לשני עמים]]", נלחם בקיצוניות הדתית וקרא ל[[סובלנות]], אחוות עמים ו[[שוויון זכויות]]{{מקור}}. תאופיק זיאד מילא תפקיד מפתח בקבלת ההחלטה על הכרזת השביתה הכללית ב[[יום האדמה]] הראשון, ב-[[30 במרץ]] [[1976]]{{הערה|{{דבר|יואל דר|ראשי הרשויות במגזר הערבי - נגד השביתה|1976/03/26|00110}}}}. כן היה מהוגי רעיון "נצרת 2000"{{הבהרה}}.
 
תופיק זיאד היה מהראשונים שנפגשו עם [[אש"ף]], עוד בזמן שהדבר היה לא חוקי, ומילא תפקיד חשוב ביצירת הדיאלוג עם הנהגת העם הפלסטיני באותה עת.
 
==כתיבת שירה==
בתקופה בה קיצצה ממשלת ישראל בתקציביה של עיריית נצרת (לטענתו במטרה לגרום לו למתן את דרכיו) אירגן בעיר מחנה עבודה התנדבותי דו-לאומי, אליו הגיעו צעירים (רובם המכריע ערבים, אולם גם מתנדבים יהודים ומתנדבים מממדינות אחרות).
תאופיק זיאד ידוע בתור אחד מהמשוררים הבולטים מקרב [[ערביי ישראל]] ובצד עיסוקיו הפוליטיים, הקדיש זיאד חלק חשוב של חייו ל[[שירה]] ול[[תרבות]]. ברבים משיריו באה לביטוי השקפתו ה[[קומוניזם|קומוניסטית]]. שיריו עוסקים בקשר לאדמה, בנושאי חירות ושוויון, אחוות עמים ועוד. רבים משיריו מושרים עד היום בפי בני האוכלוסייה הערבית בישראל וכן במקומות רבים ברחבי העולם. חלק משיריו תורגמו לעברית ולשפות נוספות.
 
זיאד היה פעיל ב[[מק"י]] וכתב שירים פוליטיים בבטאונה, [[אל-איתיחאד (עיתון)|אל-איתיחאד]]{{הערה|לדוגמה של אחד משיריו ראו: {{דבר|מיכאל אסף|ערביי ישראל מול דמשק|1966/11/11|00307}}}}. לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] כתב שירים שלעגו לרהב הישראלי והביעו שמחה על ההצלחה של מצרים וסוריה{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|שמחת הגבורה והצליחה|1974/03/24|00701}}}}. בקרבתוכן מתנגדישיריו רק"חהפוליטים הועלההרגיז פקפוקרבים בהיותווהיו משוררמבין ונטעןמתנגדיו ששיריושכינו הםאותם "שירי שטנה"{{הערה|{{דבר|דורון רוזנבלום|נצרת כמרקחה|1970/11/20|01900}}}}{{הערה|{{דבר||רענן כהן:ח"כ זיאד הפר הבטחותיו לבוחריו|1975/12/04|00404}}}}.
תאופיק זיאד ידוע בתור אחד מהמשוררים הבולטים מקרב [[ערביי ישראל]] ובצד עיסוקיו הפוליטיים, הקדיש זיאד חלק חשוב של חייו ל[[שירה]] ול[[תרבות]]. ברבים משיריו באה לביטוי השקפתו ה[[קומוניזם|קומוניסטית]]. שיריו עוסקים בקשר לאדמה, בנושאי חירות ושוויון, אחוות עמים ועוד. רבים משיריו מושרים עד היום בפי בני האוכלוסייה הערבית בישראל וכן במקומות רבים ברחבי העולם. חלק משיריו תורגמו לעברית ולשפות נוספות.
 
==מותו==
תאופיק זיאד נהרג בשנת [[1994]] ב[[תאונת דרכים]] בדרכו מפגישה עם יושב ראש [[הרשות הפלסטינית]], [[יאסר ערפאת]]. זיאד נהג, חצה פס הפרדה רצוף והתנגש חזיתית ברכב הבא ממול. הנהג ממול תושב נצרת נפגע באורח בינוני. לאחר מותו נקראו רחובות על שמו בנצרת, בשפרעם ובערים ערביות נוספות.