המשלחת הצפונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9:
 
== רקע ==
בשנות ה -20, ממשלת בייאנג. שבסיסה ב[[בייג'ינג]] זכתה להכרה בינלאומית כממשלה הסינית הלגיטימית. אך חלק ניכר מן הארץ לא היה בשליטתה, ונשלט כמובלעות על ידי [[תקופת המצביאים|מצביאים שונים]]. הקואומיטאנג, שבסיסו היה ב[[גואנגג'ואו|גואנגזו]] (קנטון), שאף להיות המפלגה לשחרור לאומי. במקביל חיזקה המפלגה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] הסינית את שורותיה כדי להתכונן למסע נגד השליטים המצביאים בצפון סין, במטרה לאחד את המדינה מחדש. הכנה זו כללה שיפור הכוח הפוליטי והצבאי של הקואומיטנג. [[סון יאט-סן|סון יאט סן]] (מייסד הרפובליקה הסינית) לפני מותו במרץ [[1925]] תמך בשיתוף הפעולה הסיני-סובייטי, שהיה מעורב ביצירת חזית מאוחדת עם המפלגה הקומוניסטית של סין. {{הערה|Wilbur, Clarence Martin; How, Julie Lien-ying (1989). Missionaries of Revolution: Soviet Advisers and Nationalist China, 1920-1927. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. p .11}} הזרוע הצבאית של הקואומיטנג, הייתה ״הצבא המהפכני הלאומי״ NRA. .{{הערה|Kwong, Chi Man (2017). War and Geopolitics in Interwar Manchuria. Zhang Zuolin and the Fengtian Clique during the Northern Expedition, pp. 149-160}} [[צ'יאנג קאי שק|צ'יאנג קאי-שק]], שהפך לבן חסותו של סון כבר בשנת [[1922]], מונה למפקד ה[[אקדמיה צבאית|אקדמיה הצבאית]] של [[וומפואה]] ב -[[1924]], והפך במהירות כמועמד לרשת את סון. {{הערה|Taylor, Jay (2009). ''The Generalissimo''. Cambridge: Harvard University Press., p.41}}
 
ב־ב-[[30 במאי]] [[1925]] התכנסו ה[[סטודנט]]ים הסינים ב[[שאנגחאי|שנחאי]] והשתתפו ב[[הפגנה|הפגנות]] נגד ההתערבות הזרה בסין. {{הערה|Wilbur, Clarence Martin; How, Julie Lien-ying (1989). ''Missionaries of Revolution: Soviet Advisers and Nationalist China, 1920-1927''. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, p.22}} בתמיכת הקוואומיטנג, הם קראו ל[[אמברגו|חרם]] על סחורות זרות וביקשו לשים סוף להסדר, שנשלט על ידי ה[[בריטים]] וה[[ארצות הברית|אמריקאים]]. ה[[משטרה]] העירונית של שנחאי, שהופעלה בעיקר על ידי הבריטים, פתחה באש על קהל המפגינים. תקרית זו עוררה זעם בכל רחבי סין, והגיעה לשיאה ב[[שביתת קנטון-הונג קונג]], שהחלה ב-18 ביוני, והוכיחה את עצמה כמקום גיוס פורה לקומוניסטים. {{הערה|ordan, Donald A. (1976). The Northern Expedition: China's National Revolution of 1926-1928. Honolulu: University Press of Hawaii.p.11}}
 
החששות לגבי כוחה העולה של סיעת השמאל, והשפעת השביתה על יכולת ממשלת גואנגזו לגייס כספים, שהייתה תלויה במידה רבה בסחר החוץ, הביאו להגברת המתיחות בתוך החזית המאוחדת. על רקע זה, החל צ'יאנג, שהתמודד על תפקיד מנהיג הקואומיטאנג, לגבש את כוחו לקראת מבצע צבאי גדול כנגד השליטים המצביאים בצפון.
[[קובץ:Map of Northern Expedition.png|ממוזער|חלוקת אזורי ההשפעה הגדולים של השליטים האזוריים, שפעלו נגד הממשלה הלאומית בזמן ״המשלחת הצפונית״. תנועת הכוחות הממשלתיים ואזורי הקרבות המרכזיים. 1926 -28 1928]]
ב־ב-[[20 במרץ|20 במארס]] [[1926]] הוא ביצע טיהור של מתנגדיו הקומוניסטים למסע המוצע של ממשלת גואנגג'ואו וצבאה, הידוע בשם ״[[מרד קנטון]]״. במקביל, עשה צ'יאנג מהלכים פייסניים כלפי [[ברית המועצות]], וניסה לאזן את הצורך בסיוע סובייטי במאבק נגד השליטים הצבאיים, וחששותיו לגבי ההשפעה הגוברת של הקומוניסטים בתוך מפלגת העם.{{הערה|Jordan, Donald A. (1976). ''The Northern Expedition: China's National Revolution of 1926-1928''. Honolulu: University Press of Hawaii. pp. 39-40}} בעקבות המרד בקנטון, צ'יאנג ניהל משא ומתן לפשרה, שבו הוצאו חברי המפלגה הקיצוניים, כגון [[וו טייה-צ'נג]], מתפקידם. בכך הצליח צ'יאנג להוכיח את תועלתו לנותן החסות הסובייטי - [[יוסיף סטלין|ג'וזף סטלין]]. הסיוע הסובייטי לממשלת הקואומיטאנג נמשך, וכך גם שיתוף הפעולה עם המפלגה הקומוניסטית הסינית. הייתה זו [[קואליציה]] שבירה בין אנשי הימין-מרכז בהנהגת צ'יאנג לבין אנשי השמאל של המפלגה הקומוניסטית הסינית. הקואלציה הצליחה להחזיק מעמד והניחה את היסודות ל״משלחת הצפונית״. {{הערה|Jordan, Donald A. (1976). ''The Northern Expedition: China's National Revolution of 1926-1928''. Honolulu: University Press of Hawaii.pp. 42-49}}
 
ב־[[1926]] היו שלוש קואליציות גדולות של [[תקופת המצביאים|מצביאים צבאיים]] בכל רחבי סין, שהיו עוינות את הממשלה בגואנגג'ואו. הכוחות של [[וו פאיפו]] כבשו את מחוזות [[חונאן|הונאן]], [[חוביי|הוביי]] ו[[חנאן|הנאן]] הצפוניים. הקואליציה של [[סאן צ'ואנפנג]] שלטה על מחוזות [[פוג'יין|פוג'יאן]], [[ג'ג'יאנג]], [[ג'יאנגסו]], [[אנחווי]] ו[[ג'יאנגשי]]. הקואליציה החזקה ביותר, בהנהגתו של [[ג'אנג דזוו-לין|ג'אנג דזואו-לין]], שלטה במנצ'וריה, ב[[שאנדונג]] ובג'ילי. {{הערה|Wilbur, C. Martin (1983). The Nationalist Revolution in China, 1923-1928. Cambridge: Cambridge University Press, p.56}} כדי להתמודד עם המשלחת הצפונית, ג'אנג דזואו-לין יצר ברית של מצביאים בצפון סין.
 
<br />
 
== השלב הראשון: יולי 1926-אפריל 1927 ==