חוק יסוד: הכנסת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שייאפשר->שיאפשר - תיקון תקלדה בקליק
שורה 38:
==תיקונים מרכזיים==
*תיקון מס' 9 (נחקק: י"ג באב התשמ"ה, [[31 ביולי]] [[1985]]) - הוסיף את סעיף 7א, בעקבות פסיקת [[בית המשפט העליון]] שלא לפסול את רשימות [[כך]] ו[[הרשימה המתקדמת לשלום]]. הסעיף קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] של המדינה, או [[הסתה]] ל[[גזענות]].
::בג"ץ נדרש פעמים לא מעטות לפרש את תיקון זה, וקבע מבחן מחמיר לפסילת רשימות לכנסת. מבחנו היה שאחד מהקריטריונים לפסילה צריך להיות מרכיב דומיננטי במצע המפלגה, וישנן ראיות מכריעות לכך שהמפלגה חותרת ליעד כזה. כל זאת כדי למנוע ניצול לרעה של החוק בידי [[ועדת הבחירות המרכזית]], שחבריה למעט ראש הוועדה הם פוליטיקאים. בג"ץ אף הפך מספר פעמים החלטות לפסילה, בהן רשימה של [[ברוך מרזל]] (בג"ץ 11280/02), ופעמיים רשימות ערביות [[בל"ד]] ו[[רע"מ-תע"ל]] ב-2003 (בג"ץ 651/03) וב-2009. המפלגה היחידה שפסילתה אושררה בבג"ץ בשל תיקון זה הייתה רשימת "כך" של הרב [[מאיר כהנא]], ב[[הכנסת ה-12|כנסת ה-12]] בבחירות 1988.
 
::בג"ץ נדרש פעמים לא מעטות לפרש את תיקון זה, וקבע מבחן מחמיר לפסילת רשימות לכנסת. מבחנו היה שאחד מהקריטריונים לפסילה צריך להיות מרכיב דומיננטי במצע המפלגה, וישנן ראיות מכריעות לכך שהמפלגה חותרת ליעד כזה. כל זאת כדי למנוע ניצול לרעה של החוק בידי [[ועדת הבחירות המרכזית]], שחבריה למעט ראש הוועדה הם פוליטיקאים. בג"ץ אף הפך מספר פעמים החלטות לפסילה, בהן רשימה של [[ברוך מרזל]] (בג"ץ 11280/02), ופעמיים רשימות ערביות [[בל"ד]] ו[[רע"מ-תע"ל]] ב-2003 (בג"ץ 651/03) וב-2009. המפלגה היחידה שפסילתה אושררה בבג"ץ בשל תיקון זה הייתה רשימת "כך" של הרב [[מאיר כהנא]], ב[[הכנסת ה-12|כנסת ה-12]] בבחירות 1988.
 
*תיקון מס' 10 (נחקק: כ"ו באדר ב' התשמ"א, [[1 באפריל]] [[1981]]) - הוסיף את סעיפים 42א ו-42ב, אשר קובעים את מעמדו של חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית, הן טרם נתינת פסק הדין הסופי (סעיף 42ב), והן לאחר נתינת פסק הדין הסופי בעניינו (סעיף 42א).
*תיקון מס' 12 (נחקק: כ"ח בשבט התשנ"א, [[12 בפברואר]] [[1991]]) - הוסיף את סעיף 6א, המגביל את יכולתם של חברי כנסת לפרוש מסיעתם ולעבור אל סיעה הקיימת באותה הכנסת, בכלל ותמורת [[טובות הנאה]] בפרט, ואף קובע כי "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, [[הבחירות לכנסת|בבחירות לכנסת]] שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת".
*תיקון מס' 30 (נחקק: י"ב באדר התשס"א, [[7 במרץ]] [[2001]]) - הוסיף את סעיף 36א, הקובע כי אם לא נתקבל בכנסת חוק [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] עד לתאריך [[31 במרץ]] באותה השנה, אזי יחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה, ויערכו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] בתוך 90 ימים.
::סעיף קטן (ב) לאותו התיקון מסייג ואומר, כי אם התקיימו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], או התקבל חוק לפיזור הכנסת, או ש[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] פתח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, בין היום בו אמורה הממשלה להגיש את התקציב (שהוא, לכל המאוחר, [[1 בנובמבר]] שלפני תחילת שנת הכספים) לבין תום שלושת החודשים הראשונים של שנת התקציב ([[31 במרץ]]) - אזי חוק תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, ואם לא מתקבל החוק עד אז - הכנסת מתפזרת, ועורכים בחירות בתוך 90 יום.
*תיקון מס' 35 (נחקק: ד' באייר התשס"ב, [[15 במאי]] [[2002]]) - תיקן את סעיף 7א, כך שיאפשר פסילת מועמדות של אדם אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי הדמוקרטיה של המדינה, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה. התיקון יושם לראשונה לקראת בחירות 2019 בהן נפסל [[מיכאל בן-ארי]] מלהתמודד לכנסת במסגרת רשימה [[איחוד מפלגות הימין]].{{הערה|{{ynet||בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף|5480103|17 במרץ 2019}}}}