אחאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 27:
| יורש העצר = [[אחזיה (מלך ישראל)|אחזיה]]
}}
'''אַחְאָב''' היה מלך ב[[ממלכת ישראל]], בנו של [[עמרי]] [[מלכי ישראל|מלך ישראל]]. היה שותף למלוכה בשנים 873 עד 871 לפני הספירה ומלך בשנים 871 עד 852 לפני הספירה. דגל במדיניות של שלום, פיוס ושיתוף פעולה עם המדינות השכנות. כך למשל חמל על אויבו [[בן הדד השני]], מלך [[ארם דמשק|ארם-דמשק]], וזכה לעדיפות בקשרים מסחריים איתו. על ימי מלכותו מסופר בהרחבה ב[[ספר מלכים|ספרי מלכים]] אך המקרא מתמקד בעיקר בחטאיו וביחסים בינו לבין [[אליהו]] הנביא, ופחות במדיניות החוץ בימיו. בפרט, המקרא מתעלם מ[[קרב קרקר]] שבו עצרה ברית מלכים אזורית בהשתתפות אחאב את הפלישה ה[[אשור|אשורית]]ית.
 
בימיו התהדקה הברית עם ה[[פיניקים|צידונים]] בעקבות נישואיו ל[[איזבל]], בתו של [[אתבעל מלך צידונים|אתבעל]] מלך צידון{{הערה|1=מלכים א' טז, לא}}, ובנוסף חיזק אחאב את הברית עם [[ממלכת יהודה]] על ידי נישואי [[עתליה]] בתו ל[[יורם (מלך יהודה)|יהורם]], בנו של [[יהושפט]] מלך יהודה{{הערה|1=מלכים ב' ח, כו. בחז"ל מובאת דעה שיהושפט נשא את בת עומרי (אבי אחאב) לאשה. כלומר, עוד בימי אבותם של אחאב ויהושפט הונחה התשתית לשלום בין הממלכות.}}. בריתות אלו חיזקו את מעמדה הכלכלי-מסחרי של הממלכה הצפונית וסיפקו לאחאב אמצעים כספיים למפעלי בנייה ולהגברת יכולתו הצבאית, אך הקשר ההדוק עם הצידונים הגביר את ההשפעה הדתית הזרה על ממלכת ישראל, וזו עוררה את התנגדותם של ה[[נביא]]ים ולבסוף הובילה להפיכה שלטונית בימי [[יורם (מלך ישראל)|יהורם]] בנו.
שורה 33:
אחאב היה מצוי בעימות תמידי עם [[ארם דמשק]], בה מלך אז בן-הדד השני, וסופו שנהרג בקרב נגדו ב[[רמות גלעד]].
 
במספר ערים בארץ יש כיום רחובות על שמו, ביניהם באר שבע, אשדוד וקרית אונו.
 
==מקור שמו ==
שורה 58:
עם זאת, אחאב מצטייר כדמות אמביוולנטית ומורכבת, ונקודות רבות גם עומדות לזכותו.
 
במהלך מלחמותיו בארם נועץ אחאב בזקני העם ושמע להוראות הנביאים{{הערה|מלכים א' פרק כ'}}. השמות שנתן לילדיו - אחז'''יה''', '''יהו'''רם ועתל'''יה''' - משקפים אף הם את נאמנותו לדת ישראל (בניגוד למשל ל[[מנשה]] מלך יהודה, שחטא גם הוא בעבודה זרה ונתן לבנו את השם [[אמון (מלך יהודה)|אמון]], על שם [[אמון (אל)|אל השמש]] המצרי). למעשה, אחאב הוא המלך הראשון בישראל שקרא לבניו, כולם, בשם ה'. גם משרתו הבכיר המופקד על ביתו, [[עובדיהו]], תואר במקרא כ"ירא ה' מאוד", ומיוחסת לו הצלה של מאות מנביאי ה'{{הערה|וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת; וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד. וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם"  (מלכים א, יח ג-ד).}}. לקראת מעמד הר הכרמל שמע אחאב להוראות אליהו וקיבץ את כל ישראל להר הכרמל{{הערה|מלכים א, יח יט-כ}}, למרותאף על פי שניסה במשך שנים לאתר את אליהו ולהרגו. גם במהלך המעמד עצמו אחאב לא מנע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא התערב כשאליהו הרג אותם{{הערה|לאחר שירד אליהו מהר הכרמל ושחט את נביאי הבעל בנחל הקישון פנה לאחאב ואמר לו 'עלה', ואחר כך הוא עצמו "עלה אל ראש הכרמל". מכאן עולה שאחאב היה נוכח אפילו בנחל הקישון ובחיסול נביאי הבעל, ולא רק במבחן הקרבנות על ראש ההר.}}. אליהו עצמו הכיר בזכויותיו אלו, ולאחר המעמד גמל לו בכבוד חסר תקדים ביחסי נביאים ומלכים במקרא, ורץ לפני מרכבתו:
 
{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה: וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. | מקור=מלכים א' י"ח, מ"ה-מ"ו. |אנגלית=}}גם בחטאו הגדול שעליו נחרץ דינו למוות - רצח נבות - אחאב לא היה מעורב באופן ישיר אלא רק העלים עין ממעשי אשתו. ולא עוד, אלא שלאחר שאליהו הוכיחו על הרצח אחאב קיבל מיד את אשמתו ונכנע, דבר נדיר מאוד בין המלכים המקראיים שהוכחו על ידי הנביאים, ושותפים לו רק דמויות מופת כ[[דוד]], [[חזקיהו|חזקיה]] ו[[יאשיהו]]{{הערה|בדומה מאוד לאחאב, גם יאשיהו '''נכנע''' לפני ה' וזוכה להבטחה שהפורענות הצפויה לא תבוא בימיו: "יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת-בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי; וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי, נְאֻם ה': לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה" (מלכים ב', כב יט-כ).}}. גם אויביו הארמים הכירו באופיו, ולאחר תבוסת בן הדד יעצו לו שריו שיסגיר עצמו: "הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם. נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ"{{הערה|מלכים א, כ לא}}.
שורה 118:
 
== אחאב במדרשי חז"ל ==
חז"ל הכירו באופיו האמביוולנטי של אחאב, וכשם שלא חסכו ממנו חטאים כך הדגישו את זכויותיו. את שמו למשל דרשו כסמל לאופיו: "אח" לשמים "ואב" לעבודה זרה. לדברי רב נחמן: "אחאב שקול היה", כלומר "שהיו לו מחצה עוונות ומחצה זכויות"{{הערה|סנהדרין קב, ע"ב, ורש"י שם}}.
 
על חטאיו של אחאב אמר ר' יוחנן "אין לך כל תלם ותלם בא"י שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחווה לו, וכתב על דלתות שמרון "אחאב כופר באלהי ישראל", ולפיכך אין לו חלק ל[[העולם הבא|עולם הבא]]"{{הערה|תלמוד בבלי, סנהדרין קב עמוד ב}}.
שורה 130:
בספר [[זכריה הנביא|זכריה]] מובא פסוק סתום שהתפרש כהתייחסות לקינת הנביא [[ירמיהו]] על מות המלך [[יאשיהו]]{{הערה|[[ספר דברי הימים ב|ספר דברי הימים ב']], פרק ל"ה, פסוק כ"ה}}: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַ‍ִם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" (זכריה יב יא).
 
[[יונתן בן עוזיאל]] פירש שהפסוק רומז לאחאב מלך ישראל שנהרג במלחמתו בבן הדד הארמי: "כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון"{{הערה|ס"ק כ"ח}}. הגמרא ב[[מסכת מגילה]] תיארה פירוש זה כגילוי של סתרי תורה, שבעקבותיו נזדעזעה הארץ{{הערה|מסכת מגילה דף ג ע"א}}. פירוש זה מבוסס על דמיון בולט שבין אחאב ליאשיהו: שניהם יצאו למלחמה יזומה, התחפשו בקרב, נפגעו במרכבתם מפגיעות חיצי האויב, ומתו כעבור כמה שעות{{הערה|מלכים א פרק כב, לעומת דברי הימים ב, פרק לה, פסוקים כ-כד}}. לעומת זאת, על אחאב אומר המקרא שלא היה מלך חוטא כמותו, ואילו על יאשיהו נאמר שלא היה צדיק כמותו. לאור הדמיון והניגוד הבולטים ביניהם, ופירושו האזוטרי של יונתן בן עוזיאל שקשר ביניהם, שולבו אחאב ויאשיהו בתורת הסוד היהודית סביב נושאים [[משיח]]ייםמשיחיים של [[אחרית הימים]]. [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] למשל במאמרו 'המספד בירושלים' הציג את יאשיהו ואחאב כדמויות [[משיח|משיח בן דוד]] ו[[משיח בן יוסף]], המבטאים עצמה רוחנית וארצית, אך נידונים לכישלון אם יופיעו לבדם.
 
== קבר אחאב ועמרי ==
שורה 152:
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14208 אחאב], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]
* {{הארץ|רן שפירא|חזרנו אל בורות המים. מצאנו קברי מלכים|1.1084448|21 פברואר 2006}}
* ד"ר אריה בורנשטיין, [http://beinenu.com/lessons/%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99בימי-%D7%90%D7%97%D7%90%D7%91אחאב-%D7%94%D7%99%D7%95היו-%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%9Dנוצחים-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%95עוצמתו-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%90%D7%97%D7%90%D7%91אחאב-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9במדרש-%D7%97%D7%96%D7%9Cחזל-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94ובארכיאולוגיה 'בימי אחאב היו נוצחים' - עוצמתו של אחאב במדרש חז"ל ובארכאולוגיה], הרצאה בכנס 'מטמוני ארץ', באתר ביננו
 
==הערות שוליים==