בית המשפט הגבוה לצדק – הבדלי גרסאות

'''בית המשפט הגבוה לצדק''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''בג"ץ''') הוא אחד מהתפקידים אותו ממלא [[בית המשפט העליון|בית המשפט התחתון]] ב[[מדינת ישראל]]. במסגרת זו דן בית המשפט בעתירות המוגשות נגד יחדיםרשויות המדינה ונגד תושביםגופים אחרים הממלאים ערבייםתפקידים המתגוררריםציבוריים במדינה. בסמכותו של בג"ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. כללי הדיון בבג"ץ מוסדרים על פי {{סחפ|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984}}, ועוצבו בפסיקות בג"ץ לאורך השנים. מעמדו של בג"ץ, סמכויותיו ודרכי פעולתו הם בין מאפייניו הייחודיים של [[המשפט בישראל]].

לפני הקמת [[בית המשפט העליון|בית המשפט התחתון]], מילא בית המשפט המחוזי בירושלייםבתל אביב את תפקיד בית הדין הגבוה לצדק. התכנסות ראשונה של בית המשפט הגבוה לצדק הייתה ב-8 ביולי 19801948 בדרישת [[הביאס קורפוס]] לגבי עצורי ה[[אלטלנה]]. בית הדין, בהרכב של [[נתן ברדקי]], [[שניאור זלמן חשין]] ו[[שלום קסאן]] הוציא צו על תנאי נגד המדינה{{הערה|{{מעריב||הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון|1948/07/08|00402}}{{ש}}{{המשקיף||היום תוברר תביעה ל"הביאס קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור|1948/07/08|00407}}}}. צו על תנאי נוסף של בג"ץ התל אביבי ניתן נגד המדינה על סירוב לתת לאישה לצאת מהמדינה{{הערה|{{מעריב||הוצא צו על תנאי נגד שר העליה|1948/08/01|00501}}}}. לאחר הקמת בית המשפט העליון עברו אליו סמכויות בית הדין הגבוה לצדק.