יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

העמדת [[מצוות תלמוד תורה|לימוד התורה]] כממלא את מרבית תוכן חיי המעשה של הגברים נחשבת לסמל חרדי. מתוך יחס ערכי זה ללימוד התורה, ממעטים החרדים ב[[לימודי חול]] ב[[תלמוד תורה|מוסדות החרדיים]] המיועדים לגברים (להוציא לימודי [[אריתמטיקה|חשבון]] בסיסי ו[[דקדוק]]). בזרמים החרדיים השונים אין אחדות דעים בדבר האיזון הנכון בין [[תורה ועבודה]]. בעשורים האחרונים גברה ההשקפה כי לימוד התורה הוא תפקידו העיקרי של היהודי, אף במחיר חיי דחק. החרדים הדוגלים בהשקפה זו משתדלים (במידת האפשר) למלא את יומם בלימוד תורה, ורבים מהם אינם עוסקים ב[[עבודה (כלכלה)|משלח יד]] כלשהו, כאשר בדרך כלל נשותיהם עובדות ומפרנסות את הבית. בחברה החרדית בישראל, ובמיוחד בציבור הליטאי, מקובל שהגבר החרדי לומד ב[[כולל אברכים|כולל]] ואינו עובד במרבית חייו, והאישה נושאת בעול פרנסת המשפחה באמצעות עבודה בביתה ומחוצה לו. נכון ל-2009, היו בישראל 61% מהנשים החרדיות עובדות לעומת 52% בלבד מהגברים החרדיים{{הערה|שם=סקר חברתי|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201019101 סקר חברתי] של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2009.}}. תופעות אלו של בעל לומד ואשה עובדת נפוצות יותר בציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. בציבור ה[[חסידי]] ישנו מספר גדול יותר של גברים העובדים לפרנסתם, ההבדל בין חסידים לליטאים בא לידי ביטוי בערים כמו ביתר עילית ואלעד, המורכבות ברובן מציבור ספרדי וחסידי, ואכן אחוזי הגברים העובדים בערים אלה גבוהים בהרבה מבירושלים ובני ברק.{{דרוש מקור||סיבה=על סמך מה הקביעה הזו?}}