שופר קודו – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאות=כן|שופר של ראש השנה, שהיו נוהגים לתקוע בו - ארוך וכפוף, שתים או שלוש כפיפות, וקולו צח ומחריד. יש אומרים, שהוא של חיה הדומה למין הכבשים. על כן לא חשו לחומרתו (של הרמב"ם) שאין כשר אלא קרן הכבשים, יען ראו כי יש בשופר זה נוי מצוה בקומתו, וקולו יותר מקרן הכבשים, ועד היום תוקעין תקיעת מצוה בשופר זה,על פי הוראת הגאונים שכל השופרות הכפופים כשרים לכתחילה.|'''סערת תימן''', ירושלים תשי"ד עמוד צט'.}}

 

[[קובץ:Shona witch doctor (Zimbabwe).jpg|ממוזער|שמאל|220px|[[רופא אליל]] משבט השונה תוקע בשופר קודו.]]

ב[[אפריקה הדרומית]], נעשה שימוש רב ומגוון בשופר הקודו בעיקר אצל שבט ה"שונה" למטרות פולחן המוחזק בעיקר על ידי [[רופא אליל|רופאי האליל]]. אצל שבטי הטסונגה, משתמשים בשופר קודו במהלך טקס של חינוך הנערות. שבטים רבים בטנזניה ובמרכז אפריקה משתמשים בשופר הקודו ככלי לאחסון תרופות ושיקויי פלא נגד מחלות, אריות או חזירי בר, כשפתח הכלי סגור בכיסוי מגולף מעץ של אלילים או רוחות קדמוניות. אצל בני המאטאבאלה מזימבבואה השופר שימש ככלי להעברת אותות ומסרים במהלך הקרב. לבני ה[[מסאי (שבט)|מסאי]] יש ריקוד מסורתי הנעשה לצלילי שופר הקודו. אנשי הנובה מ[[דרום סודאן]] יוצרים משופר הקודו חצוצרה טבעית מיוחדת שמשולבים בה חלקי דונג ושעווה, ובאמצעותם ניתן להפיק מהשופר צלילים באוקטבות שונות. אצל בני ה[[הימבה]] ישנה גרסה שונה לכלי זה המכונה אונדיאמבו, והיא נעשית דווקא מקרנו של [[ראם הצבי]] המצוי באזור. השבטים באפריקה אשר משתמשים בשופר הקודו אינם טורחים לקדוח חור בפייה, ותחת זאת קודחים חור במקום שבו הקרן כבר חלולה כך שהם מחזיקים את השופר כ[[חליל צד]]. שופר הקודו הוצג על ידי ה[[אתנומוזיקולוגיה|אתנומוזיקולוג]] האמריקני פול ברלינר מ[[אוניברסיטת דיוק]] המומחה ל[[מוזיקה אפריקאית]], כחלק מכלי הנגינה של [[מוזיקת עולם]].{{הערה|1=[https://www.hhv.de/shop/en/item/paul-f-berliner-with-kudu-the-sun-rises-late-here-464691 {{כ}} Paul F. Berliner With Kudu]}}