טום סטופארד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
- 3 קטגוריות; ± 2 קטגוריות באמצעות HotCat
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 23:
בשהותו בהודו קיבל סטופארד חינוך אנגלי בבית הספר היוקרתי "הר חרמון" (Mount Hermon School) שבדרג'ילינג. בשלהי 1945 נישאה אמו, מרתה, לסרן בצבא הבריטי בשם קנת סטופארד (Kenneth Stoppard){{הערה|שם=sal|1=}} שנתן לילדי המשפחה את שם המשפחה האנגלי ואחרי המלחמה, ב-1946, העביר את המשפחה יחד אתו ל[[אנגליה]]. סטופארד למד תחילה בבית ספר דולפין ב[[נוטינגהאמשייר]] ואחר כך בבית הספר הפרטי פוקלינגטון (Pocklington School) שב[[יורקשייר]].
 
סטופארד הפסיק את לימודיו בגיל 17 והחל לעבוד כ[[עיתונאי]] עבור "וסטרן דיילי פרס" (''Western Daily Press'') ב[[בריסטול]]. משום כך הוא מעולם לא קיבל השכלה אקדמית. הוא עבד בווסטרן דיילי פרס מ-[[1954]] ועד [[1958]]. ב-1958 הציע העיתון "בריסטול איווינגאיוונינג ורלדוורלד" (''Bristol Evening World'') לסטופארד [[בעל טור|לכתוב טור קבוע]], לעסוק בהומור ולשמש כמבקר מחזות, משרה שהביאה את סטופארד לעולם ה[[תיאטרון]]. ב"בריסטול אולד ויק" (Bristol Old Vic – מכלול תיאטראות ולהקת תיאטרון שאז נחשבה ללהקה אזורית טובה מאוד) התחבר סטופארד עם הבמאי [[ג'ון בורמן]] והשחקן [[פיטר או'טול]] בשלב מוקדם של הקריירה שלהם. בבריסטול הוא התפרסם יותר בשל מאמציו המאולצים לכתוב הומור ובגדיו הבלתי אופנתיים יותר מאשר בגין כתיבתו.
 
בהגיע שנת [[1960]] השלים את המחזה הראשון שלו, "ללכת על המים" (A Walk on the Water), שאחר כך נארז מחדש כמחזה "היכנס כאדם חופשי" (Enter a Free Man) משנת [[1968]]. סטופארד ציין שעבודה זו הושפעה רבות מהמחזה "דובדבן בפריחה" של [[רוברט בולט]] (Robert Bolt) ומ"[[מותו של סוכן]]" של [[ארתור מילר]]. בתוך שבוע לאחר ששלח את "ללכת על המים" לסוכן, קיבל סטופארד את הגרסה שלו ל"מברקים בנוסח הוליוודי המשנים את חייהם של אמנים צעירים הנאבקים להתפרסם". הזכויות על המחזה הראשון שלו נמכרו והוא הוצג מאוחר ב[[המבורג]] וב-1963 שודר בטלוויזיה הבריטית העצמאית.
 
מספטמבר [[1962]] ועד אפריל [[1963]] עבד סטופארד כמבקר תיאטרון עבור המגזין "סין" (Scene), כשהוא כותב ביקורות על מחזות ומפרסם ראיונות בשמו ותחת [[שם עט|שם העט]] ויליאם בּוּט (שנלקח מדמות העיתונאי החוקר, גיבור הרומן "סקוּפ" של [[איוולין וו]]). בשנת [[1964]] קבל סטופארד מלגה מ[[קרן פורד]] שאיפשרהשאפשרה לו לשהות חמישה חודשים באחוזה ב[[ברלין]], שם כתב מחזה בן מערכה אחת שכותרתו "רוזנקרנץ וגילדנשטרן פוגשים את המלך ליר" שאחר כך התפתח למחזה זוכה [[פרס טוני]] "[[רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים]]". בשנים שאחר כך כתב סטופארד [[תסכית]]ים לרדיו ומחזות לטלוויזיה ולתיאטרון, כולל "'''ל''' היא לבנה בין השאר" ("M" is for Moon Among Other Things) {{כ}} (1964), "שלום נפרד" (A Separate Peace) {{כ}} (1966) ו"אם את שמחה אהיה גלוי לב" (If You're Glad I'll Be Frank) {{כ}}(1966). הצלחת הצגת הבכורה של "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" ב[[תיאטרון אולד ויק]] בלונדון ב-1967 הפכה את סטופארד למחזאי ידוע בין לילה.
 
בעשור שאחר כך כתב סטופארד מחזות ובנוסף תרגם מחזות שונים לאנגלית, כולל עבודות של [[סלבומיר מרוז'ק]] (Slawomir Mrozek), [[יוהאן נסטרוי]] (Johann Nestroy), [[ארתור שניצלר]] ו[[ואצלב האוול]]. בתקופה זו החל להיות מושפע מעבודותיהם של מחזאי האבסורד ה[[פולין|פולנים]] וה[[צ'כיה|צ'כים]].