|
|
|
==ביהדות הרבנית==
חובתהיהדות '''הסיבה'''הרבנית היאאימצה תקנהאת תנועת ההסיבה כתקנה מרכזית שתקנו [[חז"ל|חכמים]] בהלכות ליל הסדר, והיא באה להמחיש את היציאה לחירות משעבוד מצרים. זאת בהתאם לעיקרון ש"חייב אדם לראות את עצמו כאילו '''הוא''' יצא ממצרים". המשנה ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1={{משנה|פסחים|י|א}}}} מדגישה ש"אפילו עני בישראל לא יאכל עד שיסב" - כדי לבטא את חירותו, אף על פי שבדרך כלל אינו רגיל להסב.
מרכזיותה של ההסיבה בליל הסדר באה לידי ביטוי בכך שהמשתתפים בליל הסדר קרויים לעיתים "מסובים", כפי שנאמר ב[[הגדה של פסח]]: "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון - שהיו '''מסובין''' בבני ברק".
|
