הבדלים בין גרסאות בדף "סיעת הצבא האדום"

←‏שורשי הארגון: הורדת הקטע על רודי דוצ'קה שלא השתייך לארגון הזה והגדרת מטרותיו.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏שורשי הארגון: הורדת הקטע על רודי דוצ'קה שלא השתייך לארגון הזה והגדרת מטרותיו.)
 
== שורשי הארגון ==
בגרמניה, סדרת הצתות של חנויות כלבו בפרנקפורט חשפה לעין הציבור התארגנות של חבורה אנרכיסטית, שחבריה היו בעלי השקפות מרקסיסטיות. החבורה השתייכה לארגון בשם "סיעת הצבא האדום", אולם בקרב הציבור הכללי כונתה "כנופיית באדר-מיינהוף".
ב-[[2 ביוני]] [[1967]] אירעו בגרמניה [[מרד הסטודנטים בגרמניה|מהומות סטודנטים]], שהגיעו לשיא עם ביקורו של ה[[שאה]] [[מוחמד רזה שאה פהלווי|מוחמד רזה פהלווי]] ב[[ברלין]]. לאחר שביקר ב[[אופרה]] התלקחו התנגשויות בין סטודנטים לכוחות משטרה, וסטודנט בשם בנו אונסורג, נורה למוות בידי המשטרה הגרמנית.
 
חברי הקבוצה רצו ללחום במה שהגדירו כ"האימפריאליזם העולמי" בהנהגת ארה"ב, בשל מלחמתה בויאטנם, וכן תכננו ליצור כאוס בגרמניה בכדי להפיל את הממשלה הכושלת בעיניהם, כצעד אשר יביא למהפכה העולמית, על פי חזונו של מארקס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.sikurmemukad.com/sikurim/terrorgroups/bader.html|הכותב=אלון לוין ויובל בוסתן|כותרת=סיקור ממוקד|אתר=כנופיית באדר-מיינהוף|תאריך=8-3-2006}}</ref>
 
התנגדות ליד הקשה של המשטרה, יחד עם התנגדות ל[[מלחמת וייטנאם]], הביאו את תורבאלד פרול, הורסט זנליין, [[גודרון אנסלין]] ו[[אנדריאס באדר]] להתלכד לקבוצה. הם החליטו להצית אש בחנויות כלבו, ונעצרו בפרנקפורט ב-[[2 באפריל]] [[1968]]. בעת משפטם, פרסמה העיתונאית [[אולריקה מיינהוף]] כתבות אוהדות אודותיהם במגזין Konkret. במאי [[1970]] הצטרפה לארגון כחברה פעילה.
 
<br />
ב-[[11 באפריל]] 1968, נורה בראשו [[רודי דוצ'קה]], אחד ממנהיגי מהומות הסטודנטים, בידי מתנקש ימני קיצוני בשם יוזף בכמן. עיתון ה"בילד צייטונג", מבית [[אקסל שפרינגר]], הואשם בהסתה לניסיון הרצח והפך מוקד למחאות השמאל והסטודנטים, לאחר שפרסם כותרות כגון: "עצרו את דוצ'קה עכשיו!". למרות פציעתו הקשה, התאושש דוצ'קה וחזר לפעילות פוליטית. מותו, בשנת 1979, היה כנראה תוצאה מאוחרת מפציעתו.
 
== אידאולוגיה ==
1,148

עריכות