הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת סיני"

נוספו 638 בתים ,  לפני 8 חודשים
←‏עם סיום המלחמה: אגרת שניה מבולגנין
(←‏עם סיום המלחמה: תוכן האגרות הסובייטיות לצרפת, בריטניה וישראל.)
(←‏עם סיום המלחמה: אגרת שניה מבולגנין)
 
ב-7 בנובמבר קיבלה מליאת האו"ם החלטה הדורשת מהמדינות הפולשות לסגת מהשטחים שכבשו. באותו היום עוד נשא דוד בן-גוריון נאום דרמטי בכנסת ובו הכרזה על מלכות ישראל השלישית. אולם יום אחד למחרת הורה בלית ברירה לשגריר באו"ם, [[אבא אבן]], להודיע שישראל תיסוג עד מרץ 1957. עם זאת, הודיע בן-גוריון שכל סגירה של מיצרי טיראן תהווה [[עילה למלחמה]] נוספת. בתמורה לנסיגה, התחייבה ארצות הברית לדאוג להבטחת חופש המעבר של ישראל במיצרי טיראן.{{הערה|[[אייל נווה]], נעמי ורד, דוד שחר, '''הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון''', הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ, ירושלים, 2009, עמ' 212}}
ב-15 בנובמבר קיבל בן-גוריון אגרת-איום נוספת מבולגנין, בה נאמר "שמדיניותה הנוכחית של ישראל, המכוונת לליבוי שנאה אל הערבים ודיכוים... נושאת כליה לישראל" ושהממשלה הסובייטית רואה "להכרחי נקיטת אמצעים, אשר יוציאו מכלל אפשרות פרובוקציות חדשות של ישראל נגד המדינות השכנות". גם ארצות הברית דרשה נסיגה מלאה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1292.}}
 
כוח חירום בינלאומי של האו"ם, הוצב בצד המצרי של הגבול עם ישראל, וכן בשארם א-שייח'. כתוצאה מכך נשאר נתיב השייט במפרץ אילת פתוח לתנועה חופשית של כלי שיט ישראליים.
 
לפני [[נסיגת צה"ל מסיני ועזה (1956 - 1957)|פינוי סיני]] ביצעה ישראל 2שתי פעולות צבאיות משמעותיות להגברת ביטחונה בחזית הדרומית:
* "'''[[מבצע לקט]]'''": במהלכו נלקחו שלל [[כלי נשק]], [[טנק]]ים, [[משאית|משאיות]], [[אמצעי לחימה]], [[תחמושת]], [[ציוד מכני הנדסי]] וציוד צבאי של המצרים. כל השלל הרב והחיוני פונה מהר ככל האפשר בחזרה לישראל, ושם עבר שיפוצים.
* "'''[[מבצע עמורה]]'''": במהלכו הרס [[חיל ההנדסה הישראלי]] את התשתית הצבאית והתעבורתית של מצרים בסיני, על מנת למנוע את האפשרות של מתקפת פתע מהירה מתוך סיני, וכדי להעניק לישראל זמן להתכונן למתקפה מצרית עתידית.