ישיבת חברון כנסת ישראל – הבדלי גרסאות

כחלק משיטה זו של גדלות האדם, דגל הסבא בעמדה, שלכל אדם יש את הכישורים הנדרשים להחליט לבדו במה הוא יכול להתקדם וכיצד, וכשהגיע הסבא לארץ ישראל החליט לבטל את המשמעת הנהוגה בישיבה, כתוצאה מכך בפרט ומשיטתו בעניין זה עוד קודם העלייה לארץ בכלל, נוצרה בישיבה תבנית מיוחדת המאפשרת התפתחות אישית של התלמיד באופן אינדיבידואלי, ולא כחיקוי לראשי הישיבה ומשגיחיה, דבר שלא היה מקובל בשאר הישיבות באותה תקופה. כחלק מהשיטה, הישיבה דגלה בעצמאות הבחורים, ובנתינת מעורבות אקטיבית לבחורים המבוגרים בהנהגת הישיבה. בסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]] ולאורך [[העשור השני של המאה ה-21]], חל פיחות במעמד הבחורים בישיבה ובשליטתם בה, דבר שגרם מדי פעם לחיכוכים ולמריבות בין הנהלת הישיבה לבחורים{{הערה|[{{קישור כללי|כותרת=חברון: תלמידים ביזו את ראש הישיבה וסולקו|אתר=כיכר השבת|כתובת=https://www.kikar.co.il/225787.html]|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}}

[{{קישור כללי|כותרת=המרד ב'חברון': "כמו בכיכר תחריר"|אתר=כיכר השבת|כתובת=https://www.kikarkikarhashabat.co.il/המרד-בחברון-ריקוד-נגד-הרבנים.html]|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}} [{{קישור כללי|כותרת=המרד בחברון: חילוקי דעות בצמרת|אתר=כיכר השבת|כתובת=https://www.kikarkikarhashabat.co.il/המרד-בחברון-חילוקי-דעות-בצמרת.html][|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}}{{קישור כללי|כותרת=הגראי"ל שטיינמן נגד "המרד" בחברון|אתר=כיכר השבת|כתובת=https://www.kikarkikarhashabat.co.il/הגראיל-שטיינמן-נגד-המרד-בחברון.html][|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}}{{קישור כללי|כותרת=מרד תלמידי חברון מדאיג את הרבנים|אתר=כיכר השבת|כתובת=https://www.kikarkikarhashabat.co.il/מרד-תלמידי-חברון-מדאיג-את-הרבנ.html]|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}}[http://www.bhol.co.il/news/927596][{{קישור כללי|כותרת=מחאת ענק בישיבת הדגל הליטאית: בית המדרש התרוקן; מגעים לפשרה - היכלי הישיבות - היכלי הישיבות - בחצרות - בחדרי חרדים|אתר=חדרי חרדים|כתובת=http://www.bhol.co.il/news/927013][|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}}{{קישור כללי|כותרת=ראש הישיבה החליט על פסק זמן משיעוריו|אתר=כיכר השבת|כתובת=https://www.kikar.co.il/283656.html]|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}}}}. בתמוז תשע"ח הוחרף המאבק ומאות בחורים עזבו את בית המדרש למשך כמה ימים כמחאה על סילוק תלמיד. הרב [[חיים קנייבסקי]] כתב מכתב נגד המהלך וראשי הישיבה החליטו להתנות את המשך לימודיהם של בני ועד א' במעבר מבחן קבלה מחדש{{הערה|בני יחזקאלי, [http://www.bhol.co.il/news/930403 שר התורה על המרד בחברון: "סילקו השכינה"] באתר [[בחדרי חרדים]], 25 ביולי 2018}}.

לישיבה[[אוצר ספרים]] המכיל אלפי ספרים, בהם גם ספרים שהובאו מהישיבה במשכנה בסלבודקה ובחברון, וכן ברשות אוצר הספרים מעט כתבי יד אשר נאספו במשך השנים ע"יעל ידי ראשי האוצר.

אוצר הספרים מתנהל כגוף עצמאי למחצה כשרובו ממומן ע"יעל ידי הנהלת הישיבה אך חלק גדול ע"יעל ידי תקציב עצמאי. האחראים על האוצר הם בחורים, בדרך כלל כאלה המתעניינים בספרים רבים ותחומי הידע שלהם רחבים.

במקום גם מחשבים שבהם מותקנת תוכנת [[אוצר החכמה]]. כמו"כ כן בשנת תשע"ח הוסיפו קטלוג ממוחשב המתעדכן בתדירות גבוהה יותר מהקטלוגים הישנים אשר היו בספרים מודפסים.

בעבר היה אוצר הספרים של הישיבה משמש בעיקר כספריית השאלה אשר שימשה רבים מתושבי ירושלים אשר חפצו לעיין בספרים הרבים, הן לצורכי לימוד והן לצורכי עריכת ספרים ע"יעל ידי מכונים. באותםבאותן השנים אבדו לישיבה אלפי ספרים. לאחר מכן חלק גדול מאוצר הספרים היה נעול למשך רוב שעות היום ונפתח רק בנוכחות ספרן אשר היה משאיל ורושם כל השאלה, שהייתה מוגבלת לשבוע בלבד. בשנת תשס"ה עבר אוצר הספרים שיפוץ גדול - נקנו ספרים רבים וארונות חדשים ומאז הפך האוצר להיות ספריה פתוחה אשר נאסרה הוצאת הספרים ממנה.

באותםבאותן השנים רוב הספרים היו ליד בית המדרש, אך חלק קטן היה בקומה למטה וכונה "האוצר הקטן". בשנת תשס"ט, לצורך הרחבת מקומות השינה, קנתה הנהלת הישיבה את השטח של האוצר הקטן מאוצר הספרים , וכולו עבר למקומו ליד בית המדרש.