כפר עקב – הבדלי גרסאות

[[גדר ההפרדה]] נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים, דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך [[מעבר קלנדיה]]. בנוסף, אנשי [[עיריית ירושלים]], [[רשות הדואר]], וה[[משטרת ישראל|משטרה]] נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם|1.1296252|23 בספטמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|יהונתן ליס|תושבים במזרח י-ם: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו|1.1023901}}}}. מנגד, ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה [[האגודה לזכויות האזרח]], טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי אין בעיות באספקת שירותים, אםואם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת. ב-[[7 בינואר]] [[2010]] הודה [[יקיר שגב]], האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי {{ציטוטון|לעיריית ירושלים כיום אין כל תפקיד בניהול אותן שכונות ואין לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי - זה רמאללה. חוץ מהימין החצי הזוי, אני לא מכיר אנשים שרוצים להחיל ריבונות ישראלית באזורים אלו}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יקיר שגב, מחזיק תיק מזרח ירושלים בעיריית י-ם: מדינת ישראל ויתרה על השכונות שמחוץ לחומת ההפרדה|1.1183504|8 בינואר 2010}}}}. גם המשטרה מתקשה לעצורעוצרת חשודים המתגוררים בכפר{{הערה|"כפר עקב, המצוי בחלקו מעבר לגדר ההפרדה ועל כן קיימת מורכבות בפעילותם של גורמי האכיפה במקום.", [http://elyon1.court.gov.il/files/17/720/010/a05/17010720.a05.htm בש"פ 1072/17]}}.

הכפר נמצא בקרבת ההתנחלות הישראלית [[כוכב יעקב]] ובין הכפר ליישוב התגלע סכסוך קרקעות. בשנת 2009 הגיש ראש מועצת הכפר עתירה לבג"ץ נגד פעולות בניה של היישוב{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|עתירה לבג"ץ: עצור הבנייה בהתנחלות כוכב יעקב|1.1275651|13 בספטמבר 2009}}}}, והוצא [[צו ביניים]] לעיכוב העבודות{{הערה|[http://elyon2.court.gov.il/files/09/050/065/P03/09065050.P03.htm בג"ץ 6505/09], החלטה מיום 3 בספטמבר 2009}}. במאי 2013 הוכרז על הקרקעות שבמחלוקת שהן [[אדמות מדינה]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/050/065/s23/09065050.s23.htm בג"ץ 6505/09], החלטה מיום 2 בספטמבר 2013}} ועל החלטה זו הוגש ערר{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/050/065/s26/09065050.s26.htm בג"ץ 6505/09], פסק דין מיום 5 במרץ 2014}}. כמו כן התברר כי היזם מוטי קוגל, שלטענתו רכששרכש 1,600 דונם אדמה במקום בשנת 2001, חתם על העסקה עם מתווך שהורשע בזיוף נוטריון, ושהודה כי נתן הכשר פיקטיבי לעסקאות{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|תחקיר "הארץ": מופז ויועצו של יעלון סייעו לקדם עסקת ענק שהובילו זייפנים לתפיסת אדמות בגדה|1.2522190|26 בדצמבר 2014}}}}.