ספר היובלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ש. יצחק (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
החוקרים משערים כי ספר היובלים נכתב בידי [[יהודים]] ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. הספר נכתב במקור בשפה ה[[עברית]], אולם שרד במלואו רק תרגומו לשפת ה[[געז]] ([[שפות שמיות|שפה שמית]] שדוברה בעבר ב[[אתיופיה]]), כחלק מן ה[[קאנוניזציה (של כתבים)|קאנוניזציה של כתבי]] [[הכנסייה האתיופית האורתודוקסית]].
 
חוקרים רבים סבורים שהספר התקבל על ידי [[האיסיים]], שכן מספר קטעים מהמקור העברי התגלו ב[[מגילות ים המלח]] ב[[קומראן]].{{הערה|1=כנה ורמן, 'ספר היובלים וקומראן - לשאלת היחס בין השניים', מגילות ב (תשס"ד), עמ' 37-55.}} חוקרים אחרים סבורים שספר היובלים הוא ממקור [[כהן|כוהני]], ושייך לספריהלספרייה הקאנונית של [[הכהנים בני צדוק|הכוהנים בני צדוק]]{{מקור}}, צאצאיו של [[צדוק הכהן]].
 
פרופסור [[רחל אליאור]] טענה בשורה של ספרים ומאמרים, שבספר היובלים נשקף עניין מובהק בלוח כוהני בן 364 ימים ו-52 שבתות, ששימש בסיס לעבודת המשמרות ב[[בית המקדש]]. זאת משום שניכר בו עניין מובהק ב[[ירושלים]], ב[[הר ציון]] ובבית המקדש העומד עליו כמפורט בפרק הפתיחה של הספר, וכן ניכר עניין רב במלאכים, במזבחות, ב[[קרבנות|הקרבת קורבנות]], ב[[קטורת הסמים|קטורת]] ובבריתות במועד קבוע חוזר ונשנה, וכן בפרקים ''ל-לב ''ניכר עניין רב בהיסטוריה של [[לוי (דמות מקראית)|לוי בן יעקב]], הקשור במלאכים ובחלומות, מייסד הכהונה ב[[תקופת האבות]], סבם של [[משה בן עמרם]] ושל אחיו [[אהרן|אהרון הכהן]]. כל אלה מאפיינים כוהניים מובהקים העוסקים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש, המסור בידי הכוהנים בני לוי, שומרי משמרת הקודש.