יהדות חרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צרפת |
שינויים בתעסוקת חרדים |
||
שורה 42:
החברה החרדית מאופיינת בהתבדלות מכוונת מהעולם החיצון, במטרה לשמר עצמה מפני חדירת ערכים שאינם מקובלים עליה. הקהילות החרדיות מסתגרות ומתבדלות באמצעות [[גטו#כיום|דיור נבדל]], הקמת [[החינוך העצמאי|מערכות חינוך ייחודיות לקהילה]] והימנעות מצריכת תקשורת ותרבות שאינן חרדיות. הדבר מתבטא למשל בהתנגדות לצפייה ב[[טלוויזיה]]. רבים בהנהגה החרדית מנסים למנוע חיבור של הבתים החרדים ל[[אינטרנט]] וחשיפה, ולהיחשף ל[[עיתון|עיתונים]] שאינם חרדיים, אך בשונה מההצלחה בטלוויזיה, הרי שבנוגע לשימוש באינטרנט השפעת השוללים נמוכה יותר וכמחצית מהחרדים נוהגים לגלוש באינטרנט{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|49% מהחרדים גולשים באינטרנט; ל-21% יש סמארטפון|217220|22 בדצמבר 2016}}}}, אם כי רבים מהם גולשים בעזרת [[אינטרנט מסונן|תוכנות סינון]] כמו נתיב ורימון, חלקם אף מחזיקים שני טלפונים סלולרים, האחד ללא אנטרנט והשני עם. כתחליף, משתמשים החרדים באמצעי תקשורת מגזריים. כמו כן נעשה שימוש במודעות קיר ([[פשקוויל]]ים) וכרוזים על גבי [[מכונית|מכוניות]] וכן ב[[קווי נייעס]] כדי להעביר ידיעות ו[[פרסומת|פרסומים]].
מרבית החרדים נמנעים מהשתתפות באירועים כמו טקסים לאומיים או חגיגות [[יום העצמאות]]. חלקם, בעיקר [[חסידות|חסידים]], מדברים ביניהם בשפת היידיש, מהם מטעמים פרקטיים ומהם מתוך מטרת התבדלות. אלו גם מקפידים להפריד בין [[עברית מודרנית]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|ראו למשל: {{אקדמיה|דלית אסולין|בין טהור לטמא: ההבחנה החרדית בין לשון-קודש לעברית|10239724|}}, {{אקדמיה||"שלא שינו את לשונם": יידיש חרדית בישראל|10239984|}}.}}. מרבית החרדים נמנעים מלימוד מקצועות אקדמיים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] וב[[מכללה|מכללות]] כלליות. אלה מביניהם הלומדים במכללות עושים זאת בעיקר במכללות או בתת-מוסדות המיועדים לחרדים, אם כי בשנים האחרונות מתפתח שינוי משמעותי בעניין זה<ref>{{צ-ספר|מחבר=ד"ר ראובן גל|שם=החרדים בחברה הישראלית - פרק 5|מקום הוצאה=ישראל|שנת הוצאה=פברואר 2015}}</ref>. ההתבדלות מתבטאת גם באיסור על בנות לשרת ב[[שירות לאומי]] וכל שכן בצבא, ובאי-גיוס [[גיוס בני ישיבות|בני הישיבות]] ל[[צה"ל]] על בסיס עקרון "[[תורתו אומנותו]]".
===תעסוקה===
{{ערך מורחב|חברת הלומדים}}
העמדת [[מצוות תלמוד תורה|לימוד התורה]] כממלא את מרבית תוכן חיי המעשה של הגברים נחשבת לסמל חרדי. מתוך יחס ערכי זה ללימוד התורה, ממעטים החרדים ב[[לימודי חול]] ב[[תלמוד תורה|מוסדות החרדיים]] המיועדים לגברים (להוציא לימודי [[אריתמטיקה|חשבון]] בסיסי ו[[דקדוק]]). בזרמים החרדיים השונים אין אחדות דעים בדבר האיזון הנכון בין [[תורה ועבודה]]. בעשורים האחרונים גברה ההשקפה כי לימוד התורה הוא תפקידו העיקרי של היהודי, אף במחיר חיי דחק. החרדים הדוגלים בהשקפה זו משתדלים (במידת האפשר) למלא את יומם בלימוד תורה, ורבים מהם אינם עוסקים ב[[עבודה (כלכלה)|משלח יד]] כלשהו, כאשר בדרך כלל נשותיהם עובדות ומפרנסות את הבית. בחברה החרדית בישראל, ובמיוחד בציבור הליטאי, מקובל שהגבר החרדי לומד ב[[כולל אברכים|כולל]] ואינו עובד במרבית חייו, והאישה נושאת בעול פרנסת המשפחה באמצעות עבודה בביתה ומחוצה לו. נכון ל-2009, היו בישראל 61% מהנשים החרדיות עובדות לעומת 52% בלבד מהגברים החרדיים{{הערה|שם=סקר חברתי|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201019101 סקר חברתי] של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2009.}}.
בחברה החרדית שמוצאה מאירופה, הנוהג המקובל עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] היה שרוב הנערים לומדים מקצוע שיפרנס אותם, רק בראשית שנות ה-50 החל התהליך של יצירת "חברת לומדים" לצבור תאוצה בכל החברה החרדית, תחת הנהגתו של [[החזון איש]]{{הערה|אהוד (אודי) שפיגל, [http://www.jiis.org.il/.upload/spiegel.pdf "ותלמוד תורה כנגד כולם" - חינוך חרדי לבנים בירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011, עמ' 40.}}. ההשקפה המעדיפה באופן מובהק את לימוד התורה על פני העבודה, התחזקה בעיקר בארץ, לאחר השואה, מתוך תפיסה שלאחר חורבן עולם התורה באירופה יש לשקם אותו אף במחיר הפרת האיזון בין תורה לעבודה. בעבר, רוב החרדים ואפילו [[רב]]נים חשובים עסקו לפרנסתם בעסקים קטנים, כגון [[קמעונאות]] ומסחר. התמיכה הסוציאלית ממשלתית לישיבות ולכוללים תרמה רבות להתחזקות מגמה זו. לעומת החרדים החיים במדינת ישראל, החרדים החיים בחוץ לארץ נוטים יותר להשתתף בשוק העבודה{{הערה|עמירם גונן, מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל, ירושלים 2000}}.
שורה 53 ⟵ 54:
על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|הלמ"ס]] בשנת [[2013]] מעט מעל מחצית הגברים החרדים (56%) היו [[עובד|מועסקים]] (בהשוואה ל־90% בציבור הגברים היהודי שאינו-חרדי){{הערה|שם=להב|{{ynet|אביטל להב|הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים|4615101|14 בינואר 2015}}}}.
==== שינויים פנימיים באחוזי התעסוקה ====
למרות נוכחותה של חברת הלומדים, אין הדבר אבסולוטי בכל המגזר. ישנם הבדלים משמעותיים באחוזי התעסוקה בין: (1) החרדים בישראל לבין החרדים בחו"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=|הכותב=|כותרת=החרדים בחו"ל יוצאים לעבוד - בישראל עניים|אתר=TheMarker|תאריך=6 אוקטובר 2011}}</ref>; (2) הציבור הליטאי והציבור החסידי והספרדי<ref>{{קישור כללי|כתובת=|הכותב=|כותרת=מחקר: חסידים מרוויחים יותר מליטאים|אתר=כל הזמן|תאריך=21 מרץ 2019}}</ref>; מקום המגורים (כולל שלושה משתנים: הבדלים בין מחוז ירושלים ותל אביב למחוזות אחרים, הבדלים בין ערים מעורבות לערים חרדיות, הבדל בין ערים במרכז לערים בפריפריה)<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=איתן רגב|שם=דפוסי השתלבות חרדים בשוק העבודה: ניתוח פנים-חרדי והשוואה רב-מגזרית (ראה תרשים 3)|מקום הוצאה=ישראל|שנת הוצאה=דצמבר 2017}}</ref>. הגורמים לשינויים אלה מורכבים מהשפעה סביבתית, חברתית, וגם כורח כלכלי<ref name=":0" />.
====תעסוקת הנשים====
| |||