הבדלים בין גרסאות בדף "היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל"

אין תקציר עריכה
{{בעבודה מתמשכת}}
ערש תרבותו של [[יהודים|העם היהודי]] התפתח במקור ב[[ארץ ישראל]], ומאז ואילך שמר על זיקה פיזית, תרבותית ודתית אל המקוםמכורתו. אף על פי שישנם חילוקי דעות לזמן בו החלה התרבות של העם היהודי, ובעוד שלפי ה[[מקרא]] החלהראשיתה של [[ממלכת ישראל המאוחדת]] עוד ב{{ה|מאה ה-11 לפנה"ס}}, האיזכור ה[[ארכיאולוגיה|ארכאולוגי]] החוץ מקראי הראשון לשם "ישראל" הוא ב[[מצבת ישראל]] (מצבת מרנפתח ה[[מצרים העתיקה|מצרית]]), אשר [[תיארוך|מתוארכת]] לשנת [[1200 לפנה"ס]]. בתקופת המקרא, לאחר הפילוג, היו שתי ממלכות באזור הרי יהודה - [[ממלכת ישראל]] בצפון ו[[ממלכת יהודה]] בדרום. ממלכת ישראל נכבשה על ידי האימפריה הנאו-אשורית (בערך בשנת 722 לפנה"ס) וממלכת יהודה על ידי האימפריה הנאו-בבלית (בשנת 586 לפנה"ס). עם תבוסתה של האימפריה הנאו-בבלית על ידי האימפריה הבכאנית אשר הונהגה על ידי [[כורש הגדול]] (538 לפנה"ס), האליטה היהודית הורשתה לשוב לירושלים, וביתוהקימה את בית המקדש השני הוקם בעקבות כן.
 
בשנת 332 לפנה"ס כבשו היוונים תחת הנהגתו של [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] את האימפריה האכמנית, שכללה את [[יהוד מדינתא]]. בעקבות כך החל מאבק דתי ארוך שפיצל את האוכלוסייה היהודית ליהודים-מסורתיים (אורתודוקסים) [[יהדות הלניסטית|ויהודים-הלניסטיים]]. בשנת 165 לפנה"ס, לאחר [[מרד החשמונאים]], הוקמה [[ממלכת החשמונאים|ממלכה חשמונאית]]-מסורתית עצמאית. בשנת 64 לפנה"ס כבשו הרומאים את יהודה והפכו אותה לפרובינציה רומית.
משתמש אלמוני