הבדלים בין גרסאות בדף "היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל"

אין תקציר עריכה
בשנת 332 לפנה"ס כבשו היוונים תחת הנהגתו של [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] את האימפריה האכמנית, שכללה את [[יהוד מדינתא]]. בעקבות כך החל מאבק דתי ארוך שפיצל את האוכלוסייה היהודית ליהודים-מסורתיים (אורתודוקסים) [[יהדות הלניסטית|ויהודים-הלניסטיים]]. בשנת 165 לפנה"ס, לאחר [[מרד החשמונאים]], הוקמה [[ממלכת החשמונאים|ממלכה חשמונאית]]-מסורתית עצמאית. בשנת 64 לפנה"ס כבשו הרומאים את יהודה והפכו אותה לפרובינציה רומית.
 
על אף שהאוכלוסייה היהודית הייתה תחת שליטת אימפריות שונות ועל אף שחיו בארץ ישראל מגוון קבוצות אתניות, ארץ ישראל באותהלאורך העתמרבית תקופת [[הבית השני]] הייתה תחת שלטון [[יהודים|יהודי]] עד ל[[מרידות יהודה ברומא]] בשנים 66–136 לספירה, שבמהלכן גירשו הרומאים את רוב היהודים מהאזור, הקימו במקום את המחוז הרומי פלשתינה, והחלה [[גלות (יהדות)|תקופת הגלות היהודית]]. לאחר תקופה זו, היהודים הפכו למיעוט ברוב האזורים בארץ ישראל, למעט באזור [[הגליל]]. האזור ארץ ישראל הפך נוצרי יותר ויותר לאחר המאה ה-3 לספירה. עד לכיבוש המוסלמי כמות היישובים היהודיים בארץ ישראל ירדה מ-160 ל-50. לטענת [[מיכאל אבי-יונה]] האוכלוסייה היהודית היוותה 10-15% מאוכלוסיית ארץ ישראל בעת [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים]] שנת 614, ואילו לטענת [[משה גיל]] היהודים היוו את רוב האוכלוסייה עד [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש המוסלמי בשנת 638 לספירה]].
 
בשנת 1099 כבשו [[מסעי הצלב|הצלבנים]] את ירושלים ואת שטחי החוף הסמוכים. 200 שנים לאחר מכן נכבשה הממלכה ונהרסה על ידי [[האימפריה הממלוכית|הממלוכים]] ב-[[1291]]. ב־1517 [[האימפריה העות'מאנית]] כבשה את האזור, ושלטה באזור עד שהבריטים כבשו את ארץ ישראל ב־1917, ו[[המנדט הבריטי|שלטו בו בתקופת עד 1948]], עם הכרזת עצמאותה של [[ישראל|מדינת ישראל]] היהודית, שהוקמה בזכות פועלם של חברי התנועה [[ציונות|הציונית]] והמהגרים היהודים הרבים שנהרו אליה.
משתמש אלמוני