היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 94:
[[קובץ:P6070038.JPG|ימין|ממוזער|200x200 פיקסלים| [[הכותל המערבי]] בירושלים, 2008]]
[[קובץ:Zoltan_Kluger._Rosh_Ha-Ayin_1950.jpg|שמאל|ממוזער| יהודי תימן במעברת ראש העין, 1950]]
סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והכרזת הקמתה של [[מדינת ישראל]] הובילו למלחמה כוללת (ראו [[מלחמת העצמאות]]) אשר פרצה ב-14 במאי 1948. בעקבות ההכרזה פלשו חמישה צבאות של מדינות ערב: [[לבנון]], [[סוריה]], [[ירדן]], [[עיראק]] ו[[מצרים]] ותקפו את מדינת ישראל שזה עתה קמה. [המלחמה הסתיימה בניצחונו של צה"ל, שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת עצרת האו"ם. בדצמבר 1948 שלטה ישראל בחלק הארי של המנדט ממערב ל[[נהר הירדן]]. שאר שטחי המנדט לשעבר אשר לא היו בשליטת ישראל היו - [[יהודה ושומרון]] (בשליטת ירדן) ו[[רצועת עזה]] (בשליטת מצרים). לפני הסכסוך ובמהלכו 711,000 מערביי ארץ ישראל גורשו או נמלטו מבתיהם והפכו ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים]]. שליש מהפליטים עבר ליהודה ושומרון ושליש לרצועת עזה, והשאר עברו לירדן, לסוריה, ללבנון ולמדינות אחרות.
 
לאחר קום המדינה, הגיע לישראל גל גדול של מהגרים יהודים שכלל ניצולי [[השואה]] מאירופה ו[[פליטים יהודים ממדינות ערב]] אשר הכפיל את אוכלוסיית מדינת ישראל תוך שנה מיום הכרזת העצמאות. בשנים שלאחר מכן נמלטו או גורשו ממדינות ערב, [[איראן]] ו[[אפגניסטן]] כ-850,000 יהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]] ו[[מזרחים|מזרחים]]. מתוכם כ-680 אלף התיישבו בישראל.