גינטר גראס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 12:
==ביוגרפיה==
גראס נולד ב[[העיר החופשית דנציג|דנציג]] (כיום [[גדנסק]] שב[[פולין]]) בשנת 1927. אביו, וילהלם (וילי) גראס, היה [[פרוטסטנטי]] ממוצא גרמני ואמו, הלנה, הייתה [[קתולית]] ממוצא
===שירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה===
גראס היה חבר בתנועת הנוער ההיטלראי "[[היטלר יוגנד]]" שההצטרפות אליה הייתה חובה בימי השלטון הנאצי. בשנת 1942 התנדב ל-Reichsarbeitsdienst (כוחות עזר שסייעו ל[[ורמאכט|וורמאכט]]). בנובמבר 1944, לקראת תום המלחמה, גויס ל[[וואפן אס אס]].{{הערה|{{הארץ|תום שגב|גינטר גראס, האיש הזקוק לעלה תאנה|1.1373169|26 באוגוסט 2011}}}} עובדת היותו לוחם בשורות הצבא הגרמני בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה ידועה זמן רב,{{הערה|שם=אלתרמן|{{מעריב|נתן אלתרמן|"תוף הפח" וכלי הרוח|1967/04/07|00600}}}} אך על כך שהשירות היה במסגרת הוואפן אס אס סיפר גראס רק בשנת 2006. בראיון לעיתון "[[פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג]]", שהעניק עם יציאתו לאור של ספרו האוטוביוגרפי "קילוף הבצל", סיפר גראס שהתנדב לשירות ב[[צוללת|צוללות]], אולם כיוון שיחידה זו הפסיקה לגייס חיילים, גויס, מבלי שביקש זאת, לשורות הוואפן אס אס, ב[[דיוויזיית פאנצר אס אס העשירית]] (פרונדסברג), ובה שירת עד לפציעתו ונפילתו בשבי ב[[מריאנסקה לאזנייה|מרינבאד]] ב-[[20 באפריל]] [[1945]]. גראס נכלא ב[[מחנה שבויים]] אמריקאי, ושוחרר ממנו בשנת 1946. לדבריו, התנדב לשירות הצבאי כדי לברוח מביתו וממשפחתו. עקב השתהותו הממושכת בחשיפת שירותו בוואפן אס אס נמתחה על גראס ביקורת רבה.{{הערה|{{ynet||הסופר גינתר גראס הודה: שירתתי באס.אס|3289894|12 באוגוסט 2006}}{{ש}}{{הארץ|אבנר שפירא|אנחנו ואני והמלחמה ההיא|1.1128275|14 באוגוסט 2006}}{{ש}}{{הארץ|אי-פי|גינתר גראס תובע מו"ל על טענה שהתנדב לאס-אס|1.1460421|26 בנובמבר 2007}}{{ש}}{{nrg|סוכנויות הידיעות|גינטר גראס: הייתי באס-אס|464/284|13 באוגוסט 2006|1|1}}
===פעילות פוליטית לאחר המלחמה===
[[קובץ:Ostermarsch Frankfurt 2012.JPG|ממוזער|236 פיקסלים|הפגנה נגד נשק גרעיני בעיר [[פרנקפורט]]. אחת המפגינות אוחזות בדיוקן של גינטר גראס.]]
בין השנים [[1946]] ל-[[1947]] עבד ב[[מכרה]] ב[[דיסלדורף]], קיבל הכשרה כ[[סתת]], והפך לפעיל שלום בולט. בתום המלחמה הצטרף לקבוצה של [[אינטלקטואל|אנשי רוח]] בשם "[[קבוצת 47]]". הרעיון מאחורי הקבוצה היה שיקום התרבות הגרמנית והערכים הדמוקרטיים
גראס ביקר פעמים אחדות ב[[ישראל]] וזכה לאהדה, אם כי בביקורו הראשון, באפריל 1967, החליטה [[אגודת הסופרים]] שלא לערוך לו קבלת פנים רשמית.{{הערה|{{מעריב||אגודת הסופרים תדון שוב ביחסה לסופר גינתר גראס|1967/03/13|00700}}}} [[נתן אלתרמן]] כתב בזכות החלטה זאת, על אף שציין בנוגע לשירותו של הסופר בצבא הנאצי כי "פרק נעורים זה אינו גורע מדמותו כלוחם אנטי-נאצי, אלא אף מוסיף לדמות זו את צלקת הניסיון האישי המר".{{הערה|שם=אלתרמן}} בשנת 1971 ביקר בישראל במסגרת "שבוע התרבות הגרמנית".{{הערה|{{דבר||בן-אהרון לגינתר גראס: עיתוי 'שבוע התרבות' - טעות אומללה|1971/11/18|00307}}}} בשנת [[1973]] נלווה גראס אל [[קאנצלר גרמניה]], [[וילי בראנדט]], בביקורו בישראל.{{הערה|{{מעריב||גינתר גראס נפגש עם סופרים בירושלים|1973/06/10|00209}}}}
גראס היה תומך פעיל של [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]], ותמך במסע הבחירות של [[וילי בראנדט]]. בשנות ה-80 פעל במסגרת תנועת השלום, ושהה ב[[כלכולתה]] שבהודו במשך שישה חודשים. יומנו המאויר על ביקור זה יצא לאור בשנת 1988.
שורה 29:
==="מה שחייב להיאמר" - ביקורת על מדיניות ישראל===
{{ערך מורחב|מה שחייב להיאמר}}
באפריל [[2012]] עורר סערה כאשר פרסם [[שירה|שיר]] פוליטי נגד מדיניותה של [[ממשלת ישראל]] בנוגע ל[[תוכנית הגרעין האיראנית#תקיפת מתקני הגרעין באיראן|תקיפת מתקני הגרעין באיראן]] בשם "[[מה שחייב להיאמר]]",{{הערה|Günter Grass, [http://www.sueddeutsche.de/kultur/gedicht-zum-konflikt-zwischen-israel-und-iran-was-gesagt-werden-muss-1.1325809 Was gesagt werden muss], [[Süddeutsche Zeitung]], 4.4.2012|שמאל=כן}}{{הערה|1= http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaaytp}}{{הערה|[http://abumidian.wordpress.com/hebrew/tirgumim/grass/ מה שצריך להיאמר]}} בו מתח ביקורת חריפה על [[מדיניות הגרעין של ישראל]] בכלל ועל [[הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית|פעילות ישראל נגד תוכנית הגרעין האיראנית]] בפרט. בשיר זה, שהוא למעשה כתב פולמוס בצורה של [[פואמה]] ב[[פרוזה]], טוען גראס כי "המעצמה הגרעינית ישראל מסכנת את השלום העולמי", מזהיר מפני האפשרות ש[[ישראל]], במסגרת של [[מלחמת מנע]] מתוכננת נגד [[איראן]], תנחית את "המכה הראשונה", שעלולה "למחות" את העם האיראני מעל פני האדמה, וקורא לארצו [[גרמניה]] שלא לספק עוד ל[[חיל הים הישראלי]] [[צוללת|צוללות]] מדגם "[[הצוללות מסדרת דולפין AIP|דולפין]]", שיכולות לשגר [[טיל גרעיני|טילים גרעיניים]], משום שכ"ספקים לדבר עבירה" תרבץ על הגרמנים "שותפות לאשמה" ש"לא תכופר", אם וכאשר ישראל תממש את זממה.
פרסום השיר, שתורגם לשפות שונות,{{הערה|גינטר גראס, [http://www.whatmustbesaid.com/ מה שחייב להיאמר] - תרגום ל-16 שפות}} גרר גינויים רבים לגראס בישראל{{הערה|[[יניב מגל]], [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000740220 הסופר חיים באר: "גינטר גראס צבוע, אופורטוניסט ופחדן"], באתר [[גלובס]], 9 באפריל 2012}} ובגרמניה{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|גינטר גראס מותקף בגרמניה: "האבטיפוס של האנטישמי המשכיל"|1.1679872|4 באפריל 2012}}}} והוא אף הואשם ב[[אנטישמיות]], האשמה שאותה צפה בשירו.{{הערה|{{nrg|יואב ספיר|גראס משיב לביקורת: המתקפה נגדי מתואמת|354/340||1|2}}}} אך היו גם תגובות אחרות.{{הערה|{{הארץ|תום שגב|לא אנטישמי, פתטי|1.1680053|5 באפריל 2012}}}}{{הערה|[[אורי אבנרי]], [http://zope.gush-shalom.org/home/he/channels/avnery/1334314222 גינטר האיום], אתר תנועת [[גוש שלום]], 14 באפריל 2012}} על שירו זכה גראס לתמיכתן של [[איראן]] ו[[מפלגות בגרמניה]] מן הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני.{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|התומכים החדשים של גראס: האיראנים והנאו-נאצים|1.1681330|7 באפריל 2012}}}} בעקבות פרסום השיר הכריז [[שר הפנים]] [[אלי ישי]] על גראס כ[[אישיות בלתי רצויה]] ואסר על כניסתו לישראל, שנומקה באופן רשמי מסיבות משפטיות – בשל חברותו ב[[וואפן אס אס]].{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס, ברק רביד, אופיר בר-זהר|שר הפנים הכריז כי הסופר גינטר גראס הוא "פרסונה נון גרטה" בישראל|1.1681769|8 באפריל 2012}}}} גראס הגיב על כך, כי התנהלותו של שר הפנים הישראלי מזכירה לו את זו של [[אריך מילקה]], ראש ה[[שטאזי]], המשטרה החשאית ב[[גרמניה המזרחית]], וכי "ממשלת ישראל, ככוח גרעיני ללא פיקוח, מתנהלת באופן שרירותי ועד כה לא הוקיעו אותה על כך".{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|גינטר גראס מגיב על הכרזתו "אישיות לא רצויה": אלי ישי מזכיר לי את ראש השטאזי|1.1684871|12 באפריל 2012}}}}
שורה 37:
==יצירתו הספרותית==
את פרסומו קנה ברומן "[[תוף הפח]]" שיצא לאור בשנת 1959, רומן ראשון בטרילוגיית דנציג, ולאחריו הופיעו במסגרתה "חתול ועכבר" (1961) ו"חיי כלב" (1963).
יצירתו צינית, גרוטסקית, פרועה. גראס ביצירתו מציג עולם מקאברי שסופו ידוע מראש.
שורה 67:
* {{דבר|ארנה שילה|גינטר גראס - כל דור והשגיאות שלו|1971/06/18|03800}}, {{דבר||המשך|1971/06/18|04201}}
* {{דבר|גיטה אבינור|סופר ולוחם (לביקורו בארץ של גינתר גראס)|1973/06/08|01705}} {{דבר||המשך|1973/06/08|02300}}
* {{ynet||תיקי השטאזי על הסופר גינתר גראס יצאו לאור|3827120|29 בדצמבר 2009}}
* {{הארץ|תום שגב|גינטר גראס בראיון ל"הארץ": "הייתי נאצי צעיר וטיפש. עד היום אני מתבייש"|1.1374949|25 באוגוסט 2011}}
* {{הארץ|תום שגב|גינטר גראס, האיש הזקוק לעלה תאנה|1.1373169|26 באוגוסט 2011}}
שורה 80:
* {{הארץ|[[אבירמה גולן]]|"קילוף הבצל" מאת גינטר גראס, השתיקה הגדולה|1.1446603|7 בספטמבר 2011}}
* {{מוסף שבת|גל אורן|תוף הפח מכה על החזה|2011/11/04/תוף-הפח-מכה-על-החזה-גל-אורן|4 בנובמבר 2011}}
*
* {{הארץ|אירי ריקין|"הקופסה" של גינטר גראס: משחק באש|1.1683965|11 באפריל 2012}}
* {{nrg|תלמה אדמון|סופר בגילו: רצוי לקרוא את ספרו האחרון של גינטר גראס במבט אנושי|358/965|18 באפריל 2012|47|2}}
| |||