יהוד מדינתא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מקורות במקרא: בקשת מקור לעובדה שיהוד נקראה פחווה. המקור הנוכחי (נחמיה ב, ז) הורה על ההפך. |
מ הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 5:
==מקורות במקרא==
השם ידוע מן הפסוק:
{{ציטוטון|1="יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא (=ידע אדוני המלך) דִּי אֲזַלְנָא (=שהלכתי) לִיהוּד מְדִינְתָּא, לְבֵית אֱלָהָא רַבָּא (=לבית האלוהים הגדול)".|2={{תנ"ך|עזרא|ה|ח}}}}.
המילה הארמית מדינתא דומה למילה [[מדינה]] ב[[עברית]], המוזכרת גם היא בהקשר התקופה:
{{ציטוטון|וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה|{{תנ"ך|עזרא|ב|א}}}}.
הממשל העצמי היהודי בחבל יהודה אשר בראשו עמדו יהודים שמונו על ידי [[הממלכה האחמנית|הממלכה הפרסית]] נודע גם בשם "פחוות (=ממשל/ממשלה) יהודה".{{דרוש מקור|האם אכן נקראה פחווה ולא מדינה?}}
הפחווה, הנזכרת ב{{תנ"ך|עזרא|ה|ח}}, הייתה מקום ישיבתם של [[שיבת ציון|שבי ציון]], ונאספו אליה גם בני [[שבט]]ים אחרים. שם הפחווה הוא חלק מתהליך השתרשות המילה "יהודי", בזיקה לחבל יהודה:
{{ציטוטון|וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל-הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר-נִשְׁאֲרוּ מִן-הַשֶּׁבִי וְעַל-יְרוּשָׁלָםִ|{{תנ"ך|נחמיה|א|ב}}}}.{{הערה| השם "יהודית" עבור שפת היהודים נזכר ב[[ספר מלכים]] [[s:מלכים ב יח|ב, יח]], וכן במקבילה שב{{תנ"ך|דברי הימים ב|לב}}. ראו עוד אצל: [[משה בר אשר]], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/bar.html איש יהודי היה בשושן הבירה], [[פרשת תצוה]] ושבת זכור, תשנ"ט, באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]].}}
יהוד מדינתא הייתה [[חלוקה מנהלית|יחידה מנהלית]] עצמאית, אשר הנפיקה [[מטבע]]ות קטנים עם האותיות "יהֻד".
שורה 26:
שאר תושבי הארץ היו שבטים [[ערבים]] (בני קדר), [[אדום (עם)|אדומים]] ו[[פלשתים]], שעליהם נוסף גורם חדש בארץ: [[שומרונים]] – צאצאיהם של גולים שהובאו על ידי [[אשור]] ובבל לארץ ישראל והשתקעו בהּ.
מאז מתן הצהרת כורש התחוללה ביישוב היהודי בארץ ישראל צמיחה מחודשת. העולים הגיעו בכמה גלי עליות ובראשם מנהיגים מקרב הגולה בבבל. גל העלייה הראשון בהנהגת [[ששבצר]] "הנשיא ליהודה" כלל 50,000 נפש. לאחריו התמנו [[זרובבל]] בן שאלתיאל כ"פחת יהודה", [[עזרא הסופר]] ו[[נחמיה]]. חלק מהעליות תוארו בספרים [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]].
בנית ההתיישבות ושיקום ההריסות נתקלו בקשיים והתנהלו באיטיות. בשנה הראשונה לחזרתם של הגולים, הוקם באתר [[הר הבית]] והמקדש החרב ה[[מזבח]] וחודשה עבודת ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]]. בשנה השנייה לחזרתם של הגולים, הונחה אבן הפינה לבית המקדש השני. הפעולות הללו עוררו את חשדותיו של המנהל הפרסי השליט ואת מורת רוחם של השומרונים. בקשתם של השומרונים להשתתף בהקמת המקדש סורבה והם בנו מקדש משלהם ב[[הר גריזים]]. התקבל האישור מן המלך הפרסי [[דריווש הראשון]] לבניין המקדש. משום ההשהיה בהקמת המקדש השני הפצירו הנביאים [[חגי]] ו[[זכריה (נביא)|זכריה]] בעם להאיץ קצב הקמתו. לאחר איסוף תרומות למימון הבנייה ובנייה מאומצת לפי ההלכה והמנהג, נחנך [[בית המקדש השני]] בשנת [[516 לפנה"ס]].
בשלהי התקופה התגברה השפעתה של [[התרבות ההלניסטית]].
בשנת [[332 לפנה"ס]] כבש [[אלכסנדר מוקדון]] את ארץ ישראל מידי הפרסים, ובכך תמה [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]] והחלה [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]].
שורה 36:
הממצאים הם בעיקר משלהי התקופה ([[המאה ה-4 לפנה"ס]]): '''מטבעות יהֻד''', מטבעות שהונפקו בפחוות יהודה כשעליהם מוטבעת המילה [[קובץ:Phoenician yodh.svg|20px]][[קובץ:Phoenician he.svg|20px]][[קובץ:Early_Aramaic_character_-_daled.png|20px]] ("יהד") ב[[אלפבית עברי עתיק]].
בחלק מהמטבעות החל השימוש ב[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]] לצד האלפבית העברי העתיק.
כמו כן, נמצאו [[בולה|בולות]] וידיות של קנקני [[חרס]], שעליהם הוטבע [[קובץ:Phoenician yodh.svg|20px]][[קובץ:Phoenician he.svg|20px]][[קובץ:Daleth.svg|20px]], (י'-ה' באלפבית עברי עתיק, ד' באלפבית ארמי) וכן
==ראו גם==
שורה 45:
* [[מיכאל אבי-יונה]], '''אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974.
* [[נחמן אביגד]], בולות וחותמות מתוך ארכיון ממלכתי מימי שיבת ציון, '''קדם''', מונוגרפיות של המכון לארכאולוגיה, (עורך: [[יגאל ידין]]), [[האוניברסיטה העברית]] ירושלים 1976.
* [[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]], "...ואין בתים בנויים" (נחמיה ז' 4): מדיניותה של האימפריה הפרסית ודלותו של הממצא הארכיטקטוני ב"יהוד מדינתא", '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''' 7, רמת גן, 2001, עמ'
* {{קתדרה|[[מיכאל קוכמן]]|'יהוד מדינתא’ לאור טביעות ’יהודי’-’פחוא'|24.5|24, יולי 1982, עמ' 30-3}}
* {{קתדרה|[[בצלאל פורטן]], [[אפרים שטרן]] ו[[שמריהו טלמון]]|דיון: "שיבת ציון" בחזון ובמציאות|4.4|4, יולי 1977, עמ' 30-4}} ([http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/04043.html קישור טקסטואלי] באתר [[סנונית (אתר אינטרנט)|סנונית]])
| |||