פוליאנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ספר}}
[[קובץ:Poliana1.JPG|שמאל|ממוזער|250px]]
'''פוליאנה''' ([[אנגלית]]: '''Pollyanna''') הוא [[ספר ילדים]] מאת ה[[סופר]]ת ה[[ספרות אמריקאית|אמריקאי]]ת [[אלינור הודג'מן פורטר|אלינור ה. פורטר]] שיצא לאור בשנת [[1913]] והפך לאחד מספרי הקלסיקההקלאסיקה בספרות הילדים. סדרת המשך לפוליאנה נכתבה מאוחר יותר על ידי אליזבת בורטון. הספר תורגם לעברית פעמים אחדות.
 
הספר מספר את ספורה של הילדה הפיקחית פוליאנה שאומצה לאחר מות אביה על ידי דודתה האמידה, פולי הרינגטון. עם בואה של פוליאנה הופכת באורח פלא העיר המדכאת בה חיה דודתה למאושרת ונעימה בגלל השמחה שהביאה הילדה.
שורה 15:
 
דודתה של פוליאנה, אחות אמה - העלמה פולי הרינגטון, היא אשה מבוגרת, בודדה, מרירה ונרגנת ובעלת הון רב אותו ירשה מהוריה. היא חיה בעירה הקטנה בלדינגסוויל במזרח ארצות הברית.
הדודה פולי, אשר התנגדה מאוד לנישואי אחותה עם הכומר הצעיר והעני והעדיפה את נישואיה לאחד מתושביה האמידים של העיירה, מקבלת את פוליאנה בת אחותה בקרירות ומתייחסת אליה בקפדנות. היא מנסה לחנך את פוליאנה לציות למילת המפתח שלה 'חובה'., אך נכשלת בכך פעמים רבות עקב אישיותה הצוהלת והשובבה של פוליאנה.
 
בניגוד לדודתה, הרי מילת המפתח של פוליאנה היא [[שמחה]]. את חייה מלווה משחק המכונה בפיה '''משחק השמחה'''. את ה"משחק" המציא אביה, אשר נסה לעודד אותה ולרומם את רוחה בתנאי חייהם הקשים. כללי המשחק הם קלים ופשוטים ביותר בתאוריה, אך קשים לביצוע - בכל מצב, יהיה איזה שיהיה, רע או קשה יש למצוא נקודה חיובית כלשהי בה ניתן לשמוח.
 
המשחק התחיל כאשר פוליאנה הקטנה רצתה בובה אך בחבילת הסיוע שקיבל הכומר מן הכנסייה היו רק זוג קביים קטנים אשר "אולי יהיו שימושיים". הילדה בכתה ואביה ניסה לשכנע אותה כי למרות שלא קיבלה בובה גם בקביים ניתן לשמוח שהרי "לא צריך אותם".
 
בהגיעה לבלדינגסוויל יוצרת פוליאנה קשרים ידידותיים ביותר עם אנשי המקום. היא מספרת לכל מי שרק מוכן לשמוע על המשחק ומנסה לגרום לו לשחק בו גם הוא. כך משתנים חייהם של רבים מן התושבים אשר בהשפעת השמחה של הילדה מתחילים לשמוח גם הם במה שיש להם. רק האדם הקרוב ביותר אליה - הדודה פולי - אינה מודעת לקיומו של המשחק כיוון שאסרה על פוליאנה לדבר עמה על אביה והמשחק הרי הוא 'המשחק של אבא'.
שורה 29:
כשמגלה פוליאנה את האמת כי לעולם לא תוכל ללכת יותר, היא אומרת בבכי כי אינה מסוגלת יותר לשחק במשחק וכי אי אפשר למצוא משהו משמח במצב בו היא נתונה.
 
אנשי העיירה אשר התרגלו לראות את פניה הצוהלים של פוליאנה ושמעו כעת את אשר קרה, מתחילים לפקוד את בית הרינגטון בביקורים המתמיהים ביותר את הדודה פולי, ומבקשים ממנה למסור לפוליאנה כי התחילו גם הם לשחק במשחק. מהואך המשחק?הדודה -פולי זאת לאאינה יודעת הדודהמהו פוליהמשחק עדיין. לאחר מספר הודעות כאלו היא פונה לננסי המשרתת ותובעת הסבר. ננסי מספרת לה על המשחק ומסבירה כי אנשי העיירה אשר שמעו שפוליאנה אינה מסוגלת יותר לשמוח מנסים לשמח אותה באומרם כי גם הם התחילו לשחק במשחק כפי שביקשה מהם. וכך מצטרפת גם הדודה פולי לאלו המשחקים במשחק השמחה.
 
דוקטור צ'ילטון, אחד מרופאי העיירה, טוען כי אחד מידידיו עורך מחקר על מקרים כמו הפציעה של פוליאנה ואינו מסוגל לראות אותה סובלת כך כשהפתרון בהישג יד. אך העלמה פולי - אהובתו לשעבר אשר נפרד ממנה לפני 25 שנה עקב מריבה שפרצה ביניהם - הודיעה כי לא יוכל להיכנס לביתה אלא אם תזמין אותו. ועל כן אינו יכול לבדוק את פוליאנה.
 
ג'ימי בין, היתום, שאומץ על ידי מר פנדלטון בעידודה של פוליאנה, לוקח על עצמו את המשימה להגיד לדודה פולי את מה שאמר דוקטור צ'ילטון וכך מוזמן הרופא לביתה של הדודה, דבר שמביא לפיוס ביניהם. ובינתיים נשלחת פוליאנה לבית החולים שהקים ידידו של דוקטור צ'ילטון שם היא חוזרת להשתמש ברגליה, ושם גם נערכת חתונתם של הדודה פולי והדוקטור צ'ילטון.
 
לספר נכתב ספר המשך בשם '''פוליאנה וג'ימי''' בו מתגלה דודתו של ג'ימי בין שחפשה אותו במשך שנים רבות ובו מתוארת התבגרותה של פוליאנה ואהבתם של פוליאנה וג'ימי.