ישעיה ברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
[[סר]] '''ישעיה ברלין''' (ב[[אנגלית]]: '''Isaiah Berlin''';{{כ}} [[6 ביוני]] [[1909]], [[ריגה]], [[גוברניית ליבוניה|פלך]] [[ליבוניה]], [[האימפריה הרוסית]] – [[5 בנובמבר]] [[1997]], [[אוקספורד]], [[אנגליה]]) היה [[פילוסופיה|פילוסוף]] [[פילוסופיה פוליטית|פוליטי]] ו[[היסטוריה של הרעיונות|היסטוריון של הרעיונות]], [[יהודי]]-[[רוסים|רוסי]]-[[בריטי]], נחשב אחד מההוגים ה[[ליברליזם|ליברלים]] המובילים של [[המאה ה-20]].
 
לכתיבתו של ברלין על התאוריה הליברלית הייתה השפעה מרחיקת לכת. מאמרו מ-[[1958]], "שני מושגים של חירות", שבובו הבדיל בין [[חירות חיובית]] ל[[חירות שלילית]], מהווה חלק חשוב בדיון מאז על היחס בין [[חירות האדם|חירות]] ו[[שוויון]].
 
==ביוגרפיה==
ברלין נולד ב[[ריגה]] [[עיר בירה|בירת]] [[גוברניית ליבוניה|פלך]] [[ליבוניה]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום בירת [[לטביה]]) למשפחה יהודית מחסידי חב"ד, בנו של מנדל ברלין, [[סוחר]] [[עץ (חומר גלם)|עצים]], ואשתו מרי (לבית וולשונוק). בילדותו חי בריגה וב[[סנקט פטרבורג|פטרוגראד]] (סנקט פטרבורג), כשהוא עד ל[[הפיכת אוקטובר|מהפכה הרוסית]] ב-[[1917]], והגיע עם משפחתו ל[[בריטניה]] ב-1921. בבריטניה למד בבית ספר פרטי – סיינט פול'ז סקול, ואז בקורפוס קריסטי קולג' ב[[אוקספורד]], שם למד [[לימודים קלאסיים]], פילוסופיה, פוליטיקה ו[[כלכלה]]. הוא עתיד היה להישארנשאר באוקספורד לשאריתכל חייו, חוץמלבד מתקופהבתקופה שבה עבד בשביל שירותי ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] הבריטי ב[[ניו יורק]] ([[1940]]–[[1942]]), ב[[שגרירות]] הבריטית ב[[וושינגטון הבירה]] (1942–[[1945]]) וב[[מוסקבה]] (1945–[[1946]]). ב-[[1956]] נשא לאשה את אלין האלבאן.
 
הואישעיה ברלין היה לה[[יהודי]] הראשון שקיבל מלגת הצטיינות מ"אול סולס קולג'", [[אוקספורד]]. הוא היה לנשיאהנשיא המייסד של [[קולג' וולפסון]] באוקספורד, ומ-[[1957]] ל-[[1967]], היהשימש כ[[פרופסור]] לתאוריה [[חברתי]]ת ו[[פוליטיקה|פוליטית]] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. הוא נעשה ל[[אביר]] ב-1957, קיבל את אות [[מסדר ההצטיינות]] (Order of Merit) ב-1971, והיה הנשיא של [[האקדמיה הבריטית]] מ-1974 ועד 1978. בשנת 1979 זכה ב[[פרס ירושלים]], המוענק לסופר העוסק בחירות הפרט בחברה. מכותבי [[האנציקלופדיה העברית]].
 
==חיבוריו==
{{חלונית|תוכן="חירות עבור ה[[זאב]]ים היא [[מוות]] ל[[כבש]]ים"}}
 
ברלין ידוע ביותר בזכות מאמרו "'''שני מושגים של חירות'''", אותובמקור הואהרצאה הרצהשהעביר כשקיבל את משרת הפרופסור באוקספורד. הוא הגדיר את [[חירות שלילית|החירות השלילית]] כחסרונה של מניעה, או "חירות מ"; ואילו את החירות החיובית הוא הסמיך לרעיון של הגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החירות ל". [[חירות חיובית]] מתמקדת ברצונות ההיפותטיים של היחיד, רצונות שיכולים להווצר כתוצאה מ[[חינוך]], לדוגמה. רעיון זה היווה כלי כנגד הגבלות שהושמו על אנשים בחברות מובנות, הגבלות שברלין טען בחריפות לזכותן.
 
המאמר שלו "'''הכרח היסטורי'''" (1953) התמקד בוויכוח ב[[פילוסופיה של ההיסטוריה]]. במילותיו של ברלין, השאלה היא האם אדם מאמין כי "החיים של [[עם|עמים]] שלמים ו[[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] הושפעו באופן משמעותי על ידי יחידים יוצאי דופן", או שהאירועים שמתרחשים הם בגלל כוחות על-אנושיים, שאינם מתייחסים לרצון האדם. ברלין ידוע גם בחיבוריו על [[היסטוריה אינטלקטואלית]] [[רוסיה|רוסית]].