פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3 בתים, לפני 4 חודשים
מ
←‏ארבעה טורים: לספר פסקי הראש. המלים לספרו פסקי הראש עלולים להטעות
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "[[ארבעה טורים]]". הספר ברובו עוקב אחר הלשון של [[משנה תורה|היד החזקה]] הרמב"ם (אשר כינה את ספרו משנה תורה), תוך השמטת קטעי הפילוסופיה, עדכון מקורות מן המשנה והתלמוד, והוספת מנהגי יהודי אשכנז על פי ספרו של אביו [[רבנו אשר|רבנו אשר בן יחיאל]] על התלמוד.
אביו, תלמיד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] היה רב בטולדו שבספרד, שם למדו תלמוד על פי פסקי [[הרי"ף]] - רבי יצחק אלפאסי. ספרו של רבנו אשר ''פסקי הרא"ש'' הוא ברובו עדכון לספרו של הרי"ף שנכתב לפי סדר התלמוד, עם מנהגים ופסיקות על פי מנהג יהודי אשכנז.
בהקדמה לספרו,לספר "פסקי הראש" כתב רבנו אשר: <blockquote>טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל ואינם בקיאים בגמרא לידע מהיכן הוציא דבריו. טועין הם להתיר האסור ולאסור המותר, כי לא עשה כשאר המחברים שהביאו ראיות לדבריהם, והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה בלא טעם ובלא ראייה, וכל הקורא בו סבור שמבין בו, ואינו כן. שאם אינו בקי בגמרא אין מבין דבר לאשורו ולאמיתו, וייכשל בדין ובהוראה! לכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא. </blockquote>בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור [[שולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.<ref>מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית</ref>
הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי: