מנוע סילון – הבדלי גרסאות

[[קובץ:F100 F-15 engine.JPG|ממוזער|מנוע F-100 במהלך הרצה בעמדה קרקעית. ניתן לראות את הלהבה היוצאת מהמבער ואת הרשת המונעת כניסת גופים זרים לתוך המנוע.]]

 

המנוע מייצר סילון אוויר על ידי הגדלת הלחץ שלו, הבערתו והזרמתו מאזור בנפח קטן לנפח נמוך באזור טורבינת היציאה בו האוויר הופך מאוויר איטי בלחץ גבוה לאוויר מהיר בלחץ נמוך. האוויר המהיר הנפלט מהמנוע גורם לדחף כתוצאה מ[[החוק השלישי של ניוטון]].

הנעה סילונית הוצעה כמקור כוח בתעופה החל מ-[[1908]] כאשר מהנדס [[צרפתים|צרפתי]] בשם [[רנה לורין]] (Rene Lorin) המציא מנוע מגח סילון פשוט. הפטנט שנרשם אמנם הקדים את זמנו בכמה עשורים אך [[הנדסת חומרים|הנדסת החומרים]] בזמנו לא אפשרו ליצור מנוע מעשי שהיה שורד את [[טמפרטורה|טמפרטורות]] הדליקה הגבוהות. כמו כן המנוע דרש תנועה קדמית ראשונית בשביל שהמנוע יוכל לעבוד.

 

 

בשנת [[1915]] רשם [[אלברט פונו]] פטנט על פגז תותח שכלל מבנה של מנוע מגח-סילון, מה שהבטיח מהירויות פגז גבוהה גם עם מהירות לוע נמוכה ביציאה מהתותח, מה שתאורטית אפשר ירי של פגזים כבדים מתותחים קטנים יחסית.