בית המקדש – הבדלי גרסאות

[[משכן שילה]] נחרב לאחר שארון הברית הוצא ממנו ונלקח למלחמה כסגולה לניצחון האויב. במהלך המלחמה נפל הארון בשבי ה[[פלשתים]]{{הערה|שם=שמא}} וגם לאחר החזרתו לישראל לא הושב למקומו אלא נדד ממקום למקום, ב[[בית שמש]], [[קריית יערים (עיר מקראית)|קריית יערים]], בית [[עובד אדום הגיתי]], עד ש[[דוד המלך]] העלהו ל[[עיר דוד]] הסמוכה ל[[הר הבית]]{{הערה|1=פירוט המקומות: {{תנ"ך|שמואל א|ו|יד}}, {{תנ"ך|שמואל א|ז|א}}, {{תנ"ך|שמואל ב|ו}}.}} במקביל נדדו המשכן וכליו לעיר [[נוב (עיר מקראית)|נוב]] וישבו שם במשך 13 שנה, עד ש[[משכן נוב]] והעיר כולה נחרבו בידי [[דואג האדומי]] בפקודת [[שאול]].{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כא}}}}. משם עבר המשכן ל[[גבעון]] וישב שם כמעט 50 שנה.{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ג|ד}}}}. רק לאחר הקמת המקדש בהר הבית בירושלים, שב הארון ל[[קדש הקדשים]] שבבית המקדש.{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|א}}.}}

ההנחה הרווחת בעולם היא שהקמת בית המקדש תביא בהכרח להחרבתו של [[כיפת הסלע]] ו[[מסגד אל-אקצא]]. במשך השנים אף קמו מספר התארגנויות מחתרתיות שביקשו לפוצץ את כיפת הסלע. בשל כך, הפך הר הבית לסלע מחלוקת מרכזי בסכסוך הישראלי-ערבי. [[התנועה האסלאמית בישראל]] מרבה לפעול למניעת בניין המקדש ואף לשלילת הקשר היהודי-היסטורי להר-הבית.{{הערה|1=אחיה ראב"ד, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3733055,00.html השייח סלאח: נתניהו רוצה להקים את בית המקדש], 17.06.09, אתר ynet. {{ש}} ד"ר יוחאי סלע, [http://www.mideast.co.il/p-2_a-98/ ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי], אתר מגזין המזרח-התיכון}} ביקורו של [[אריאל שרון]] בהר הבית (ספטמבר 2000) הוצג בתקשורת ה[[פלסטינים|פלסטינית]] כאחת העילות לפריצת [[האינתיפאדה השנייה]], אף כי נטען כנגדה כי המהומות תוכננו מראש.{{הערה|1=מתוך דברי עימאד אל פלוג'י, שר פלסטיני: "מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בגלל ביקורו הנתעב של שרון במסגד אל-אקצה טועה... ה[[אינתיפאדה]] תוכננה מראש". ד"ר קנת לוין, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-48368-00.html?tag=00-01-54 אהוד ברק והתמוטטות פנטזיית אוסלו], News1. [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=335 שר ברש"פ: האינתיפאדה תוכננה כששב ערפאת מקמפ-דייוויד] באתר המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.}}{{הערה|1=[http://www.ujc.org/content_display.html?ArticleID=9744 Pa Minister: Intifada Was Planned From The Day Arafat Returned From Camp David], UJC|שמאל=כן}}{{הערה|1=[http://jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=711&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24665 עדות נוספת לאחריות הישירה של ערפאת לפרוץ האינתיפאדה השנייה] ב"בלוג הפורום האסטרטגי" באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.}}{{הערה|1={{סרטונים}} {{נענע10||סוהא ערפאת מודה: בעלי תיכנן את אינתיפאדת אל-אקצא|947517|28 בדצמבר 2012||news}}}}

בחפירות הכותל הדרומי, הרובע היהודי ו[[עיר דוד]] נמצאו כלים ומבנים מתקופת בית המקדש הראשון, אך ללא זיקה מובהקת למקדש. בשנת [[1999]] ערך הווקף המוסלמי חפירה רחבת שטח באזור הדרומי-מזרחי של הר הבית והוציא משם אלפים אחדים של מ"ק [[קרקע|עפר]] ושפך אותם ל[[נחל קדרון]]. עפר זה מסונן מאז [[2004]]{{הערה|[http://tmsifting.org/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AAאודות-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98הפרויקט אודות הפרויקט], באתר [[פרויקט סינון העפר מהר הבית]]}} על ידי ד"ר [[גבי ברקאי]] ו[[צחי צוויג]]. בעת תהליך הסינון נתגלו ממצאים רבים שיכולים להתפרש כעדות עקיפה לקיומו של מקדש זה, ביניהם [[בולה]] עם הכתוב '''[גא]ליהו [בן] אמר''', ממשפחת [[כהן|כהנים]] שאחד מבניה מוזכר בספר [[ירמיהו]] כ"פקיד נגיד בבית ה'", וכן ראש [[חץ]] סקיתו-איראני, שהיה בשימוש צבאות [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]]. ממצא נוסף המתקשר בעקיפין למקדש הוא [[רגמים]], תילים במערב ירושלים שמתוארכים למאה השביעית-שמינית לפנה"ס, המכסים שרידי מזבחות. ייתכן שֶתילים אלו נערמו בימי המלך [[יאשיהו]], כדי לרכז את הקרבת הקורבנות בבית המקדש, כמתואר ב[[ספר מלכים]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג}}, וראו במאמר: [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/melb23eli-1.htm למהות הרגמים במערב ירושלים] מאת [[יהודה אליצור]].}} כמו כן, בפברואר 2010 נמצא מדרום להר הבית קטע ארוך מחומה המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|נחשפה חומת ירושלים מימי הממלכה המאוחדת|200952|22 בפברואר 2010}},}} בהתאם לתיאור המקראי על חומה שבנה שלמה כהמשך לבניית בית המקדש.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ג|א}}}}

למרות העדר ממצאים ארכאולוגיים מובהקים מבית ראשון, מניחים רוב ה[[מחקר|חוקרים]] את דבר קיומו על פי ה[[מקרא]], כפי שהדבר משתקף, למשל, במאמרו משנת [[2000]] של [[אביגדור הורוביץ]] '''מקדש שלמה'''.{{הערה|1=אביגדור הורוביץ, '''מקדש שלמה''', "ירושלים, התקופות הקדומות, הוצאת [[יד בן צבי]], 2000, בעריכת [[עמיחי מזר]] ו[[שלמה אחיטוב]]}} בשנת 2011 נמצאו ב[[חורבת קייאפה]] כלי [[פולחן]] ש[[תיארוך|תוארכו]] לראשית [[המאה ה-10 לפנה"ס]], תקופת ראשית [[בית דוד|שושלתו של דוד המלך]], ובהם שני דגמים מוקטנים של [[מקדש]]ים, כשאחד מהם הוא דגם מקדש מפואר עשוי אבן ומגולף בעיטורים אדריכליים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.blmj.org/template/default.aspx?PageId=221|הכותב=|כותרת=האם נמצאו עקבותיו של דוד המלך בעמק האלה?|אתר=מוזיאון ארצות המקרא בירושלים|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.seeker.com/earliest-evidence-of-biblical-cult-discovered-1765766182.html|הכותב=|כותרת=Earliest Evidence of Biblical Cult Discovered|אתר=Seeker|תאריך=}}}} מאפיינים אלו הובילו את הארכאולוג [[יוסף גרפינקל]] לזהות את הדגם כתואם את תיאור [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] ב[[ספר מלכים]].{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור|1.3054976|31 באוגוסט 2016}}}}{{הערה|שם=אסדו|1={{הארץ|אסף שטול-טראורינג|כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד|1.1703517|9 במאי 2012}}}} זיהוי זה התקבל בספקנות בקרב חוקרים שונים, דוגמת פרופסור [[אהרון מאיר (ארכאולוג)|אהרון מאיר]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר-אילן]] ופרופסור [[נדב נאמן]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]], שהצביעו על כך שמאפיינים שונים באתר אינם מתאימים למאפיינים [[ממלכת יהודה|יהודאיים]] ומחלישים את פרשנותו של גרפינקל,{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0}}{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד|1.1703517|9 במאי 2012}}שם=אסדו}} במיוחד בהתחשב בהשפעות התרבותיות ההדדיות הנפוצות באזור, בו מאפיין פולחן מסוים עשוי להיות נפוץ בכמה ערים סמוכות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://rotter.net/forum/scoops1/235478.shtml|הכותב=|כותרת=תגלית מתקופת המקרא מטילה ספק בעוצמה של ממלכת דוד ושלמה|אתר=רוטר/הארץ|תאריך=}}}}