חגי ישראל ומועדיו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין דבר כזה תגיות: החלפה ריקון |
מ שוחזר מעריכות של 109.65.54.100 (שיחה) לעריכה האחרונה של Euro know |
||
שורה 1:
{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}
[[קובץ:Channel 2 - Jewish Holidays.webm|ממוזער|330px|{{סרטונים}} מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מ[[תשרי]]) - וידאו]]
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]
'''חגי ישראל ומועדיו''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים ה[[יהדות|יהודיים]] הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח העברי]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. הערבית משמרת מונח זה במילה [[חאג']] - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].
ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מובאים דיונים והלכות על רוב החגים. רוב מוחלט של דינים אלה מובאים ב[[סדר מועד]].
==מועדים מהתורה==
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.
* '''[[שבועות]]:''' מועד [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.
===שלוש הרגלים===
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה ויום בו מקריבים את [[ביכורים|ביכורי]] ה[[חיטה]] של [[ארץ ישראל]].
:{{ציטוטון|כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה'. מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.... וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר ל[[עמוד הענן|ענני כבוד]] שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה (תחילת ה[[קיץ]]). במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).
===מקורות בתנ"ך===
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}} לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}
===מקורות בספרות חז"ל===
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמה, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].
===שמות ימי החג והמועד===
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"
! שם פופולרי !! שם מקראי !! כינוי חקלאי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים
|-
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || חג האביב{{הערה|בהשראת הציווי לשמור על חודש האביב, החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: {{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{!!}} {{תנ"ך|דברים|טז|א}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו
|-
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || חג הקציר || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים
|-
| ראש השנה (יום טוב)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || אין || ראש השנה || יום הזיכרון
|-
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין ||שבת שבתון|| אין
|-
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|שם=ודדזדע|1={{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג האסיף || חג || אין
|-
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|שם=ודדזדע}} || אין || יו"ט אחרון של חג || אין
|}
==מועדים מדרבנן==
[[קובץ:George_HW_Bush_menorah.jpg|300px|ממוזער|הדלקת נרות חנוכה, מצווה מדרבנן.]]
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.
===ימי השמחה===
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה וב[[ברכת המזון]] את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם [[תחנון]] ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]],
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].
===הצומות וימי האבל===
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר [[חורבן בית המקדש השני]] חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.
כל ימי הצום הם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שכמו יום הכיפורים הוא אסור גם [[חמשת העינויים|בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה]].
=== ראשי שנים ===
[[קובץ:Bsisa1.JPG|250px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]] - מנהג מ[[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן]]
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.
* '''א' באלול – ראש השנה ל[[מעשר בהמה]]:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של [[געגוע]] לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].
===מקורות בתנ"ך===
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}
===מקורות בספרות חז"ל===
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].
==מועדים ממלכתיים==
[[קובץ:Jerusalem DSC 0800 (8936706474).jpg|שמאל|ממוזער|260px|בית מקושט ב[[דגל ישראל|דגלי ישראל]] לכבוד יום העצמאות.]]
{{הפניה לערך מורחב|מדינת ישראל#חגי המדינה}}
בעת החדשה קבעו הכנסת והרבנות הראשית את [[ה' באייר]], יום עצמאות המדינה, כחג לאומי, ובין היתר קבעה אותו כ[[יום שבתון]]. עם הזמן נקבע גם יום שמחה נוסף, [[יום ירושלים]], שחל ביום [[כ"ח באייר]], היום שבו שוחרר ה[[כותל המערבי]] על ידי צה"ל ב[[מלחמת ששת הימים]]. [[הרבנות הראשית לישראל]] קבעה את [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]] כימי שמחה והודיה והנהיגה בהם תפילות הודיה (כגון קריאת פרקי "[[תפילת הלל|הלל]]" ו[[תפילה לשלום המדינה]]), אולם [[יהדות חרדית|יהודים חרדים]] סירבו להכיר בהם (בפרט ביום העצמאות) כמועדים דתיים.
===ימי זיכרון===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
בשנת 1950, קבעה [[הרבנות הראשית]] את [[יום הקדיש הכללי]] כיום זיכרון עבור קורבנות [[השואה]].
==חגים עדתיים==
[[קובץ:Sigd-27.11.08.jpg|שמאל|ממוזער|260px|[[כהן (ביתא ישראל)|כהן]] מ[[ביתא ישראל]] בחג הסיגד בירושלים, 2008]]
עדות מסוימות נוהגות לציין מועדים מיוחדים:
* ה[[סיגד]]: חגם של קהילת [[ביתא ישראל]]. יום משלים ליום הכיפורים. נחגג בתאריך [[כ"ט בחשוון]]
* ה[[סהרנה]]: חגם של [[יהדות כורדיסטן|הקהילה היהודית בכורדיסטן]]. נחגג במקור ב[[חול המועד פסח]] אך בישראל נחגג ב[[חול המועד סוכות]]
* [[המימונה]]: חגם של יוצאי ארצות ה[[מגרב]]. נחגג בתאריך [[כ"ב בניסן]]
* [[יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל]]: יום לזכר עולים מ[[אתיופיה]] שנספו בדרכם לישראל. מצוין ב[[יום ירושלים]] ([[כ"ח באייר]]).
==שמירת החגים לאורך הדורות==
מרבית אזרחי ישראל, גם כאלה שמגדירים את עצמם [[חילונים]], מקיימים חלק ממצוות החגים. על פי סקר ה[[למ"ס]] לשנת [[2009]]{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications11/seker_hevrati09/pdf/t18.pdf הסקר החברתי של הלמ"ס, 2009]}} המצווה הפופולרית ביותר היא [[סדר פסח]] - 88% מהאוכלוסייה היהודית מקיימת אותו. בנוסף, 79.3% מדליקים [[נרות חנוכה]], 49.4% צמים ביום כיפור, 47.9% אינם אוכלים [[חמץ]] בפסח ו-29% בונים [[סוכה]] בסוכות.
לצד הקפדה על קיום מסורתי, ישנם מנהגים חדשים שהחלו נוהגים בשנים האחרונות. כך לדוגמה, מאז תחילת ה[[התיישבות]] היהודית ב[[ארץ ישראל]], נהגו תושבי ה[[קיבוץ|קיבוצים]] וה[[מושב]]ים לערוך בשבועות טקסי הבאת [[ביכורים]] מודרניים ובהם מקיימים הופעות עם שירים וריקודים, תהלוכות של כלים חקלאיים מקושטים, הבאת [[פרי|פירות]] בשלים בתוך [[סל (תיק)|סל]]ים ועוד.{{הערה|{{ynet|גילי סופר|מקצות הארץ באנו: טקסי ביכורים ברוח חקלאית|2921277}}}} כמו כן, בפסח יש שנוהגים להגיד "[[הגדה של פסח]] אלטרנטיבית"{{הערה| [http://tal.wolfson.co.il/lab/hagada.doc דוגמה להגדה של פסח חילונית שעוצבה על ידי קהילת שכונת שפירא בת"א בפסח תשס"ו] {{DOC}}}} ובה, בנוסף (או במקום) לטקסט המקורי, גם שיבוץ של [[שירה|שיר]]ים עבריים, [[סיפור]]ים וכן הלאה.
===שמירת החגים בשואה===
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|{{מטח|[[יפה אליאך]]|שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז|16225}}}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|{{מטח||מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו|16136}}}}}}
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|{{מטח||מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'|16142}}}}
===חגי ישראל בתרבות===
[[קובץ:Shavuot bikkurim.jpg|שמאל|ממוזער|300px|טקס ביכורים במושב [[נהלל]], [[2006]]]]
החגים מהווים, גם בדורות האחרונים, חלק חשוב ב[[תרבות]] היהודית. וכך אמר למשל [[חיים נחמן ביאליק]]:
{{ציטוט|תוכן="עצתי האחת היא :
חוגו את חגי אבותיכם והוסיפו עליהם קצת משלכם לפי כוחכם ולפי מסיבתכם.
העיקר, שתעשו הכל באמונה ומתוך הרגשה חיה וצורך נפשי, ואל תתחכמו הרבה.
אבותינו לא נמאסו עליהם שבתותיהם ומועדיהם,
אף על פי שחזרו עליהם כל ימי חייהם כמה וכמה פעמים בנוסח אחד.
הם מצאו בהם כל פעם טעם אחר והתערותא [התעוררות] חדשה.
ויודע אתה מפני מה? מפני שהייתה בהם לחלוחית וברכת החג שכנה בנפשם.
אלה שאינם מוצאים טעם בחגים ובמועדים,
סימן שנפשם ריקה ותוכם חול, ולאלה אין תקנה.|מרכאות=כן}}
כחלק מניסיונות השימור של החגים בתרבות, נחגגים בחגים אירועי תרבות שונים, הקשורים למסורת.{{הערה|1=[http://www.chagim.org.il/ListPages.aspx?catid=51 נכס לתרבות הישראלית], אורי הייטנר, עיתון שווים [[2007]], מובא באתר "חגים"}} לדוגמה, בפורים נוהגים לקיים "[[עדלאידע]]" תהלוכה גדולה וצבעונית עם סממנים הקשורים לחג.
===בחוקי מדינת ישראל===
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] הגדיר החוק ה[[ישראל]]י רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים
|-
| ממלכתי || [[י' בניסן]] || [[יום העלייה]] || להכרה בחשיבותה של העלייה לארץ ישראל כבסיס לקיומה של מדינת ישראל, ולציון מועד הכניסה לארץ ישראל שאירע ביום י' בניסן עם יהושע || הנפת דגלים || כן
|-
| [[דאורייתא]] || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || '''[[פסח]]''' || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא
|-
| ממלכתי || [[כ"ז בניסן]] || [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || מוקדש להתייחדות עם [[זיכרון השואה בישראל|זכר]] [[השואה]] שהמיטו ה[[נאציזם|נאצים]] ועוזריהם על [[העם היהודי]], ועם זכר [[התנגדות יהודית בשואה|מעשי הגבורה והמרד]] בימים ההם || טקס זיכרון ממלכתי ומנהגי אבלות || כן
|-
| ממלכתי || [[ד' באייר]] || [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || יום זיכרון לחללים [[חלל מערכות ישראל|במלחמות ישראל]] ו[[נפגע פעולת איבה|בפעולות האיבה]] || [[צפירת דומייה]] וטקס זיכרון ממלכתי || כן
|-
| ממלכתי || [[ה' באייר]] || [[יום העצמאות]] || לזכר [[הכרזת העצמאות]] של [[מדינת ישראל]] בתום [[המנדט הבריטי]] || [[הדלקת משואות]], הנפת [[דגל ישראל|דגלים]], זיקוקי דינור, הענקת [[פרס ישראל]] || לא
|-
| [[מנהג (יהדות)|מנהג]] || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]], ללמוד [[קבלה]] ולעלות ל[[קברי צדיקים]] || כן
|-
| ממלכתי || [[כ"ח באייר]] || [[יום ירושלים]] || [[איחוד ירושלים]] תחת ריבונות [[ישראל]]ית ב[[מלחמת ששת הימים]] || [[ריקוד דגלים]] || כן
|-
| [[דאורייתא]] || [[ו' בסיוון]] || '''[[שבועות]]''' || קבלת ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול [[מאכלי חלב]]. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא
|-
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] לפני [[חורבן בית המקדש]]|| צום || כן
|-
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר [[חורבן בית המקדש|חורבן בתי המקדש]], [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]] || צום || כן
|-
| [[מנהג (יהדות)|מנהג]] || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, [[שידוכים]] || כן
|-
|[[דאורייתא]]|| [[א' בתשרי]] || '''[[ראש השנה]]''' || פתיחת [[עשרת ימי תשובה]], יום [[בריאת האדם]] ו[[יום הדין|יום דין]] לכל ברואי העולם לפי [[חז"ל]], [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]]. א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא
|-
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה ב[[ארץ ישראל|ישראל]] לאחר [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]], בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן
|-
| [[דאורייתא]] || [[י' בתשרי]] || '''[[יום הכיפורים]]''' || כפרת עוונות || [[צום]], [[תפילה (יהדות)|תפילה]], [[תשובה (יהדות)|תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא
|-
| [[דאורייתא]] || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || '''[[סוכות]]''' || ה[[סוכה (מבנה)|סוכות]] שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא
|-
| [[דאורייתא]] || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סוכות, המיועד לכל [[אומות העולם]], יום המיוחד ל[[עם ישראל]] בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא
|-
| [[מנהג (יהדות)|מנהג]] || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא
|-
| [[דרבנן]] || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || '''[[חנוכה]]''' || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן
|-
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים בשואה, יום זיכרון לגירוש ספרד || צום והדלקת [[נר נשמה|נרות נשמה]] || כן
|-
| [[מנהג (יהדות)|מנהג]] || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן
|-
| [[תענית]] ([[מנהג (יהדות)|מנהג]]) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן
|-
| [[דרבנן]] || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || '''[[פורים]]''' || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] ||כן
|}
==ראו גם==
*[[חג]]
*[[יום טוב]]
*[[חול המועד]]
*[[מגילת תענית]]
*[[אסרו חג]]
*[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]]
*[[סעודת אסתר]]
*[[סעודת יתרו]]
*[[יום כיפור קטן]]
*[[פורים קטן]]
==לקריאה נוספת==
* [[יום-טוב לוינסקי]], '''ספר המועדים: פרשת מועדי ישראל, ערכם, גילוייהם והשפעתם בחיי עם ישראל ובספרותו מימי קדם ועד היום הזה,''' 8 כרכים''',''' [[הוצאת דביר]], 1965.
* יום-טוב לוינסקי, '''אלה מועדי ישראל''', [[הוצאת אחיאסף]].
* [[שלמה גורן]], '''מועדי ישראל''', [[ידיעות ספרים]], 1993.
* יואל רפל, '''מועדי ישראל: אנציקלופדיה שימושית לשבת ולחג''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1989.
* [[אליעזר מרכוס]], '''חג לעם - [[אנתולוגיה]] של סיפורי-עם לחגי ישראל''', הוצאת [[כתר]], 1990.
* [[יעקב שלום ליכט]], '''מועדי ישראל''', זמנים ומועדים ב[[תקופת המקרא]] ובימי בית שני, [[מוסד ביאליק]] ירושלים, תשמ"ח.
* [[אליעזר שביד]], '''ספר מחזור הזמנים''': משמעותם של חגי ישראל, [[הוצאת עם עובד]], 1984.
* [[ישעיהו ליבוביץ]], '''שיחות על חגי ישראל ומועדיו''', הוצאת ליאור שרף, 1999.
* [[שלום רוזנברג]], '''בעקבות הזמן היהודי''': הפילוסופיה של לוח השנה, [[הוצאת ידיעות ספרים]], 2013.
* ביני תלמי, רונן אחיטוב ואילת לין, '''חג ישראלי''': הצעות לטקסי החגים במשפחה בצירוף מבואות עיוניים, [[הוצאת עם עובד]], 2014.
* רינה חבלין, '''זמן יהודי-ישראלי''': חג ומועד כמפתח לשיח זהות, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009.
* שמואל ברוך גנוט, '''דבר למועד: אסופת מאמרים בענייני המועדים''', אתר השבת.
* [[עדין אבן ישראל|עדין שטיינזלץ]], '''חיי שנה''', הוצאת ידיעות ספרים, 2005.
* משה זאב סולה, '''המועדים והמקרא:''' '''קדמוניות החגים ומנהגיהם, תרבות מקראית, פרשנות מקורית''', [[הוצאת כתר]], 1983.
* דבורה ומנחם הכהן, '''חגים ומועדים''', הוצאת כתר 1979.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}
* {{קיצור שולחן ערוך|צח|הלכות יום טוב}}
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]
{{-}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]
| |||