נזעי חשמל – הבדלי גרסאות

הוסרו 158 בתים ,  לפני 4 שנים
קידוד קישורים
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים
שורה 1:
'''טיפול בנזעי חשמל''' (ב[[אנגלית]]: '''Electro-Convulsive Therapy''', '''ECT'''), הידוע גם בשם "'''טיפול ב[[שוק חשמלי]]'''", הוא הליך [[טיפול|טיפולי]]י [[רפואה|רפואי]] שבו מועבר [[זרם חשמלי]] קצר ל[[ראש]] ה[[חולה]] כדי ליצור [[פרכוס]] מבוקר. הטיפול מיועד למספר אבחנות פסיכיאטריות. ההתוויות השכיחות לטיפול הן [[דיכאון]], [[הפרעה דו-קוטבית]], ולעיתים [[סכיזופרניה]].
למרות שהטיפול נחשב לבטוח, קיימים בו סיכונים רבים, ובעיקר פגיעה בזיכרון וסיכון לפגיעות ב[[פה]], ב[[שן|שיניים]] או ב[[לשון (איבר)|לשון]], וכן [[שיתוק]] חלקי. הסיכון ל[[מוות]] כתוצאה מטיפול בנזעי חשמל נחשב לנמוך ביותר. [[מחקר]] שהתבסס על [[מאגר מידע|מאגרי המידע]] של יוצאי [[צבא ארצות הברית]] בין השנים 1999 ל-2010, נמצא כי הסיכון לתמותה בטיפול הוא מזערי, ועמד על מקרה מוות אחד ל-73,440 טיפולים.
 
 
== התוויות לטיפול==
===דיכאון מז'ורי===
[[דיכאון]] מז'ורי הוא ההתוויה הנפוצה ביותר לטיפול. טיפול בנזעי חשמל הוא הטיפול המהיר ביותר והיעיל ביותר בהפרעה זו. שוקלים טיפול בנזעי חשמל בחולים שלא הגיבו למספר ניסיונות של טיפול תרופתי, סובלים מתופעות לוואי קשות לתרופות, סובלים מתסמיני דיכאון קשים או תסמינים פסיכוטיים, חולים אובדניים או מסוכנים לאחרים.
 
הטיפול יעיל גם בהפרעה דיכאונית קשה וגם ב[[הפרעה דו-קוטבית]]. מאחר שידוע כי דיכאון בעל מאפיינים פסיכוטיים אינו מגיב טוב לטיפול תרופתי, זוהי גם התוויה חשובה לטיפול בנזעי חשמל, ובמקרים אלו פעמים רבות יוצע טיפול זה כאפשרות טיפולית ראשונה, לפני ניסיונות לטיפול תרופתי. גם דיכאון חמור יהווה פעמים רבות התוויה לשימוש בטיפול בנזעי חשמל כאפשרות טיפולית ראשונה, בעיקר דיכאון עם מאפיינים [[מלנכוליה|מלנכולים]] (פיגור פסיכומוטורי, התעוררות מוקדמת בבוקר, שינוי בתסמינים במשך היום, ירידה בתיאבון ומשקל, [[אגיטציה]]).
 
טיפול זה יישקל גם בחולים מבוגרים המקבלים תרופות רבות בשל מצבים רפואיים שונים, בהם יש רצון להימנע מטיפול בתרופות נוספות.
שורה 26 ⟵ 25:
 
== הכנות לפני הטיפול ==
לפני הטיפול על החולים להישאר בצום 6 שעות. טרם הטיפול, יותקן לחולים [[עירוי]] שיאפשר מתן תרופות ונוזלים לתוך ה[[וריד]]. החולים מחוברים למכשיר [[אלקטרואנצפלוגרם]] (באנגלית - EEG) המודד את הפעילות החשמלית במוח באמצעות אלקטרודות שמודבקות על ה[[מצח]] על מנת להקליט את גלי המוח בזמן הטיפול, ולוודא שאכן הושרה פרכוס. בחלק מן המקרים החולים יחוברו למערכות ניטור כמו [[אלקטרוקרדיוגרם|אק"ג]] המנטר בצורה דומה ל-[[EEG]] את הפעילות החשמלית של הלב. בנוסף, החולים יחוברו למד סטורציה המודד את ריכוז ה[[חמצן]] בדם בעת הטיפול. כל האמצעים הללו באים לוודא כי לא ייגרם לחולים נזק בזמן הטיפול, ויתאפשר טיפול בטוח ככל האפשר. כמו כן, יוכנס לפי החולים מכשיר עשוי גומי על מנת להגן על [[שיניים|שיניהם]] ו[[לשון (איבר)|לשונם]] מנשיכה בעת הפרכוס. לפני ובעת הטיפול תורכב על פני החולה מסיכת [[חמצן]] דרכה יינתן חמצן בריכוז של 100% על מנת להבטיח חמצון בעת ההרדמה.
 
'''תרופות''' - ככלל משתמשים במהלך הטיפול בשתי קבוצות עיקריות של תרופות; תרופות [[הרדמה]] ומרפי [[שריר]]ים. לרוב משתדלים להשתמש בהרדמה קלה ככל הניתן, המאפשרת מניעת סבל לחולים בעת הפרוצדורה, ויחד עם זאת נמנעת ככל הניתן מסיכוני הרדמה והעלאת סף הפרכוס (תופעה לה גורמים חומרי הרדמה שונים). לאחר השריית הרדמה יינתן לחולים מרפה שרירים על מנת למנוע את הסיכון ל[[שבר (רפואה)|שברים]] במהלך הפרוצדורה. התרופה הנפוצה ביותר לשימוש למטרה זו היא [[סוקסיניל כולין]].
 
== הגירוי החשמלי ==
ניתן לבצע טיפול ECT יונילטרלי (בצד אחד של ה[[ראש]]) או בילטרלי (בשני צידי הראש). הטיפול הבילטרלי יעיל יותר, אך גם קשור בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי לטיפול, ולכן לרוב הטיפול יתחיל כיונילטרלי, והשימוש בטיפול הבילטרלי יישמר למקרים קשים שלא הגיבו היטב לטיפול היונילטרלי.
 
מאחר שגירוי חשמלי שניתן בצד אחד של הראש מתפזר בהדרגתיות בכל המוח, גם במקרים בהם ניתן גירוי לצד אחד, מתפשט הגירוי החשמלי בכל האזורים. קביעת עצמת הגירוי החשמלי נקבעת באופן יחידני לכל חולה, כאשר הפרוצדורות הראשונות משמשות לקביעת סף הפרכוס הספציפי לחולה עצמו, ורק לאחר שזה נקבע, ניתן יהיה לעבור לפרוצדורות טיפוליות. המטרה היא להשתמש בזרם הנמוך ביותר בו ניתן להשרות פרכוס. קיימת שונות של פי 40 בין ספי הפרכוס של חולים שונים. בנוסף, במהלך סדרת הטיפולים עצמם סף פרכוס זה יכול לעלות בחולים שונים בשיעור של בין 25-200 אחוז. באופן ממוצע סף הפרכוס גבוה יותר אצל [[גבר]]ים מאשר אצל [[אישה|נשים]], ואצל קשישים בהשוואה לצעירים.
שורה 37 ⟵ 36:
== סדרת הטיפולים ==
לרוב יינתן הטיפול פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, וסדרת טיפול תכלול בין שישה לשנים עשר טיפולים.
אך מאחר שהטיפול לא באמת מרפא אלא רק מפחית סימפטומים למספר חודשים, במקרים רבים יש צורך בטיפולי תחזוקה של עד עשרות ואפילו מאות טיפולים. הטיפול ימשך עד שיקבע כי החולה הגיע לתגובה הקלינית המקסימלית לטיפול. לאחר סיום הטיפול, בתקווה שהושרתה הטבה קלינית, יינתן טיפול על מנת להמשיך את ההטבה, לרוב מדובר בטיפול תרופתי או בטיפול תחזוקתי של נזעי חשמל.
 
בשנת [[2000]] פרסמה קבוצת פסיכיאטרים מ[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו יורק]], בראשות [[הרולד זקהיים]], המלצות מקיפות בנוגע לטיפול בנזעי חשמל{{הערה|1=Sackheim, H.A., J. Prudic, D.P. Devanand, M.S. Nobler, S.H. Lisanby, et al. (2000). '''[http://archpsyc.highwire.org/cgi/content/abstract/57/5/425 A prospective, randomized, double-blind comparison of bilateral and right unilateral electroconvulsive therapy at different stimulus intensities]''', Archive of General Psychiatry 57, pp. 425-434. {{PMID|10807482}}
שורה 43 ⟵ 42:
 
== תופעות הלוואי לטיפול ==
'''השפעות על [[מערכת העצבים המרכזית]]''' - תופעות לוואי שכיחות הקשורות ב-ECT הן [[כאב ראש|כאבי ראש]] ו[[בלבול (פסיכולוגיה)|בלבול]] זמן קצר לאחר הפרכוס, כאשר החולה מתעורר מההרדמה. לרוב תופעות אלה חולפות תוך מספר שעות.
 
'''הפרעות ב[[זיכרון]]''' - לרוב ההפרעה בזיכרון כוללת [[שכחה]] של אירועים בפרק זמן קצר לפני הטיפול עצמו ושכחה של הטיפול עצמו אך לעיתים תהיה פגיעה כללית יותר. יש עדויות רבות, בעיקר של מטופלים, המתארות נזק קוגניטיבי בלתי הפיך בעקבות הטיפול, כולל אובדן זיכרונות אוטוביוגרפיים מוקדמים. מחקרים שנעשו בנושא הראו כי כמעט כל החולים חוזרים למצב הבסיסי מבחינה זו לאחר חצי שנה מסיום הטיפול, כלומר, ברוב המוחלט לא תהיה פגיעה ארוכת טווח בזיכרון או ביכולות קוגניטיביות אחרות.
אך כאמור, רב המחקרים לא ערכו בדיקות מעקב לאורך זמן ולכן אין משמעות רבה לנתונים. למרות הדרישה המפורשת בפרוטוקולים לערוך בדיקות קוגניטיביות לפני, במהלך ובסוף הטיפול, ברב המקרים לא נערך מעקב קוגניטיבי כלל.
כ-75% מהמטופלים טוענים כי הפגיעה בזיכרון היא תופעת הלוואי החמורה ביותר של הטיפול.
 
'''תופעות לוואי אחרות''' - ישנם חולים המתלוננים על כאבי [[שריר]]ים ו[[גב]]. פעמים רבות אלו תופעות לוואי של השימוש במרפה השרירים עצמו, והכאבים לרוב מוקלים בשימוש במשככי כאבים קלים. שיעור קטן ביותר של חולים סובל מתופעות כמו בחילות והקאות, וניתן למנוע את אלה על ידי שימוש בתרופות נוגדות [[בחילה]] לפני הטיפולים הבאים.
שורה 64 ⟵ 63:
במשך סדרת טיפולי ECT, ה-EEG בדרך כלל הופך איטי יותר ועם משרעת גבוהה יותר מבדרך כלל, אך כעבור חודש עד שנה מסיום הטיפול הוא יחזור למצבו הרגיל.
 
גישה מחקרית אחת לבדיקת מנגנון הפעולה של ECT היא לבדוק את ההשפעות הנוירופיזיולוגיות של הטיפול. מחקרים ב-PET הבודקים את זרימת הדם במח ואת תצרוכת ה[[גלוקוז]], הראו כי במהלך פרכוס עולים הן זרימת הדם במח, הן תצרוכת החמצן והגלוקוז, והן החדירות של [[מחסום דם-מוח|מחסום הדם-מח]] (BBB). לאחר פרכוס זרימת הדם ותצרוכת הגלוקוז יורדים, בעיקר באונות הפרונטאליות. מחקרים מסוימים הראו כי הירידה ב[[מטבוליזם]] המוחי תואמת לתגובה הטיפולית. פרכוסים מקומיים באפילפסיה הם היפו-מטבוליים במהלך הפרכוס. ה-ECT עצמו למעשה מתנהג כנוגד פרכוס משום שלאורך הטיפול סף הפרכוס עולה, כלומר דרוש סף גבוה יותר לתחילת פרכוס.
 
מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי חודש–חודשיים לאחר טיפול ECT ניתן לראות ב- EEG של חולים שהגיבו טוב לטיפול עלייה בגלים איטיים בעיקר מעל הקורטקס הפרה-פרונטאלי.
 
הטיפול ב-ECT משפיע על הרגולציה של המכניזם התאי של זיכרון ומצב רוח, ומעלה את סף הפרכוס. אי לכך, מטיפול לטיפול יש להעלות את הזרם החשמלי כדי להשיג פרכוס.
 
המחקר הנוירו-כימי העוסק במנגנון הפעולה של ECT מתמקד בשינויים במוליכים עצביים, בטרנסמיטרים, ולאחרונה גם בשינויים במערכות שליחים שניוניים (second messenger).
למעשה כל מערכת הנוירוטרנסמיטרים מושפעת מ-ECT. כך למשל, נצפה כי סדרת טיפולים של ECT גורמת ל-down regulation של רצפטורים אדרנרגיים, אותו שינוי רצפטורי שנצפה למעשה בכל טיפול [[דיכאון#טיפול|אנטי דיכאוני]]. האפקט של ECT על נוירונים סרוטונרגיים אינו ברור עדיין. מחקרים שונים הראו עלייה ברצפטורים הפוסט סינפטיים, לעומת חוסר שינוי ברצפטורים לסרוטונין, או שינוי ברגולציה הפרה- סינאפטית של שחרור סרוטונין במחקרים אחרים.
ECT גורם לשינויים גם במערכות נוירונים מוסקריניות, כולינרגיות ודופאמינרגיות.
שורה 79 ⟵ 77:
* [[אנטי פסיכיאטריה]]
 
==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
 
*Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, ninth edition.
* דן הרלי, [http://alaxon.co.il/article/%D7%A9%D7%95%D7%A7שוק-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99חשמלי-%D7%98%D7%95%D7%91טוב-%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AAלבריאות/ שוק חשמלי טוב לבריאות], [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]] (מתורגם מ[[The Atlantic |אטלנטיק]]), 7 בינואר 2016
 
</div>
שורה 90 ⟵ 87:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ויקירפואה|טיפול בנזעי חשמל}}
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9Cטיפול_בנזעי_חשמל/ טיפול בנזעי חשמל], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
* [http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=57&u=289 הטיפול בנזעי חשמל], באתר המרכז הרפואי גהה
* [https://www.infomed.co.il/article-630/ נזעי חשמל (SCT) יעילים לטיפול בדיכאון בטווח קצר], באתר "אינפומד"