נזעי חשמל – הבדלי גרסאות

נוספו 18 בתים ,  לפני 4 שנים
תיקון כיווניות הערת שוליים, קו מפריד בטווח מספרים
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים
תיקון כיווניות הערת שוליים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 32:
ניתן לבצע טיפול ECT יונילטרלי (בצד אחד של ה[[ראש]]) או בילטרלי (בשני צידי הראש). הטיפול הבילטרלי יעיל יותר, אך גם קשור בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי לטיפול, ולכן לרוב הטיפול יתחיל כיונילטרלי, והשימוש בטיפול הבילטרלי יישמר למקרים קשים שלא הגיבו היטב לטיפול היונילטרלי.
 
מאחר שגירוי חשמלי שניתן בצד אחד של הראש מתפזר בהדרגתיות בכל המוח, גם במקרים בהם ניתן גירוי לצד אחד, מתפשט הגירוי החשמלי בכל האזורים. קביעת עצמת הגירוי החשמלי נקבעת באופן יחידני לכל חולה, כאשר הפרוצדורות הראשונות משמשות לקביעת סף הפרכוס הספציפי לחולה עצמו, ורק לאחר שזה נקבע, ניתן יהיה לעבור לפרוצדורות טיפוליות. המטרה היא להשתמש בזרם הנמוך ביותר בו ניתן להשרות פרכוס. קיימת שונות של פי 40 בין ספי הפרכוס של חולים שונים. בנוסף, במהלך סדרת הטיפולים עצמם סף פרכוס זה יכול לעלות בחולים שונים בשיעור של בין 25-20025–200 אחוז. באופן ממוצע סף הפרכוס גבוה יותר אצל [[גבר]]ים מאשר אצל [[אישה|נשים]], ואצל קשישים בהשוואה לצעירים.
 
== סדרת הטיפולים ==
שורה 50:
'''תופעות לוואי אחרות''' - ישנם חולים המתלוננים על כאבי [[שריר]]ים ו[[גב]]. פעמים רבות אלו תופעות לוואי של השימוש במרפה השרירים עצמו, והכאבים לרוב מוקלים בשימוש במשככי כאבים קלים. שיעור קטן ביותר של חולים סובל מתופעות כמו בחילות והקאות, וניתן למנוע את אלה על ידי שימוש בתרופות נוגדות [[בחילה]] לפני הטיפולים הבאים.
 
== מנגנון הפעולה{{הערה|1=Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry|שמאל=כן}} ==
 
הפעילות החשמלית הנורמאלית במח אינה מסונכרנת. [[פרכוס]], או התקף פירכוסים מתרחש כאשר אחוז גדול של [[תא עצב|נוירונים]] יורים בו זמנית. השינויים בפוטנציאל החשמלי החוץ תאי המתרחשים בו זמנית בנוירונים שכנים מוליכים את הפעילות הפרכוסית לאורך [[קליפת המוח]] וגם למבנים עמוקים יותר. בסופו של דבר המוח שקוע בפעילות נוירונאלית מסונכרנת במתח גבוה. מנגנונים תאיים עובדים כדי לשמור על [[הומאוסטאזיס]] תאי בזמן הפעילות הפרכוסית, ובסופו של דבר ההתקף נפסק.
שורה 60:
 
יצירת פירכוס כללי דו צדדי הכרחית גם עבור התועלת המופקת מ-ECT וגם עבור תופעות הלוואי. למרות שאירוע פירכוסי נראה אירוע של הכול או כלום, מסתבר שלא כל האירועים הפרכוסיים מערבים את כל רקמת המח כולל הסטרוקטורות העמוקות במח (לדוגמה, הגנגליונים הבזאליים או ה[[תלמוס]]). כדי להשיג השפעה טיפולית מלאה יש להפעיל גם את הנוירונים באזורים עמוקים אלו.
לאחר פרכוס כללי ה-EEG יראה 60-9060–90 שניות של דיכוי פוסט- איקטלי המאופיין בגלי דלתא ותטא עם מתח גבוה, וחזרה של ה-EEG להראות כפי שנראה לפני הפרכוס תוך כ-30 דקות.
במשך סדרת טיפולי ECT, ה-EEG בדרך כלל הופך איטי יותר ועם משרעת גבוהה יותר מבדרך כלל, אך כעבור חודש עד שנה מסיום הטיפול הוא יחזור למצבו הרגיל.