האימפריה העות'מאנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1מיסים |
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 8:
| תמונת דגל = Ottoman Flag.svg
| תמונת סמל = Osmanli-nisani.svg
| מוטו לאומי =
| המנון =
| קובץ המנון =
| יבשת = [[אירואפרסיה]]
| שפה רשמית = [[טורקית עות'מאנית]]
שורה 17:
| העיר הגדולה ביותר = [[איסטנבול]]
| משטר = [[סולטאן|סולטאני]]
| ראש המדינה =
| מנהיגים =
| שמות מנהיגים =
| הקמה =
| אירועי הקמה = תאריך
| תאריכי הקמה = [[1299]]
שורה 33:
{{דגל|לבנון הגדולה||+}}
| שליטים בולטים =
| שטח בעבר = 5,000,000
| תאריך שטח בעבר = [[1680]]
| אוכלוסייה בעבר = כ-35,000,000
| תאריך אוכלוסייה בעבר = [[1856]]
| אחוז מים =
| דת =
| מטבע = [[אקצ'ה]]
| סימון מטבע =
| אזור זמן =
| סיומת אינטרנט =
| קידומת טלפון =
| מפה מתבנית = [[קובץ:Ottoman empire He.svg|מרכז|300px]]
| כיתוב מפה מתבנית = האימפריה העות'מאנית, 1481 - 1683
| מפה נוספת מתבנית =
| תמונת מפה =
}}
[[קובץ:OttomanEmpireIn1683tr.png|שמאל|ממוזער|300px|האימפריה העות'מאנית בשיאה, [[1683]]]]
שורה 57:
ה[[סולטאן]] העות'מאני, או '''פאדישאה''' ([[טורקית]] '''Osmanlı padişahı'''), היה שליט האימפריה העות'מאנית, וזאת פרט לשלושת שליטיה הראשונים שנקראו [[ביי]] (Bey) - [[עות'מאן הראשון]], [[אורהן הראשון]] ו[[מוראט הראשון]]. סולטאן הוא תואר של שליט [[אסלאם|מוסלמי]] בעל משמעות [[דת]]ית ו[[מוסר]]ית המוגדרות ב[[קוראן]]. למרות זאת, נוצרה הפרדה בין תפקיד הסולטאן שפעל בכל תחומי האימפריה לבין ה[[ח'ליפה]] שהיה בעל תפקיד דתי בעיקר. דמות הסולטאן באימפריה העות'מאנית הייתה אוטוריטטיבית ומרכזית, והוא שימש כשליט חילוני בעל סמכויות צבאיות ומנהלתיות.
השושלת העות'מאנית שלטה למעלה משש מאות שנה (מתוך זה למעלה מ-500 שנה ברציפות בראש המדינה, וגם בתקופת בין המלכים היה השליט העות'מאני ווסאל של המונגולים ושליט על נתיני הממלכה) והעניקה את שמה לאימפריה. החל מ[[המאה ה-15]] היה הסולטאן שליט אבסולוטי. תפקידו היה לנהל את המדינה ו[[המועצה האימפריאלית]] ולהוביל את הלוחמים בקרבות. הוא היה מוגבל אך ורק על ידי חוקי ה[[שריעה]] החלים על כל מוסלמי. הסולטאן יכול היה להחליט על שלום ומלחמה, למנות בכירים במערכת הבירוקרטית והדתית, לחוקק חוקים (קאנון) ולהוציא צווים, [[פירמן|פירמנים]], בנושאים שונים. בנוסף החזיק הסולטאן ברוב אדמות המדינה (מירי) והיה זכאי לקבל מס של חמישית מכל שלל מלחמה לאוצרו הפרטי, מס זה נקרא פנצ'יק,{{הערה|https://forumtauri.files.wordpress.com/2011/09/masters-of-the-sword.pdf}}
==היסטוריה==
שורה 103:
[[קובץ:Ottoman-Empire-Public-Demo.png|ימין|ממוזער|250px|הפגנות באיסטנבול, 1908]]
האימפריה העות'מאנית האמינה בבסיס דתי, אך התמוטטה מכיוון שהעם הרגיש כי מנהגיה בגדו במסורת הדתית שלהם. לאומיות בסגנון מערבי הייתה חסרת משמעות עבורם; הדרך היחידה, כך האמינו, הייתה חזרה לדרך האסלאם האמיתית. כך היה גם ברוב ארצות ערב.{{הערה|שם=היכל| pp. 27.(Heikal, Mohamed. "Iran: The Untold Story (New York." Pantheon 13 (1982}} ב-[[1906]] הקימו [[הטורקים הצעירים]] (מ[[טורקית]] Jön Türkler) את "[[מועצת האיחוד והקידמה]]" (İttihad ve Terakki Cemiyeti). המושג "טורקים צעירים" היה כינוי כללי לקבוצות פרוגרסיביות רבות שהחלו להיווצר בקרב סטודנטים וקציני צבא החל בעשור האחרון של [[המאה ה-19]]. רוב הטורקים הצעירים הצטרפו למועצת האיחוד והקידמה אך היא לא הייתה מפלגתם בלבד, אלא הפכה לארגון גג של אזרחים רבים ברחבי האימפריה, בני לאומים שונים, אשר נפשם קצה במצבה ואשר שאפו לשינוי; ובשנת [[1907]] החליטה גם [[הפדרציה המהפכנית הארמנית]] לאחד כוחות עם מועצת האיחוד והקידמה מתוך תקווה שכאשר תשיג האחרונה את השינוי המיוחל, יזכו הארמנים במדינה עצמאית. ב-[[3 ביולי]] [[1908]] פרץ [[הטורקים הצעירים|מרד הטורקים הצעירים]] וזכה לתמיכה רחבה בקרב הכוחות המזוינים ובקרב אזרחים, והתפשט ברחבי המדינה. הסולטאן נאלץ להשיב את החוקה על כנה ב-[[24 ביולי]] 1908 ולכנס שוב את הפרלמנט, ובכך נפתחה "תקופת החוקה השנייה" (İkinci Meşrûtiyyet Devri).
מהפכת נגד שהתחוללה ב-[[13 באפריל]] [[1909]] דוכאה בתוך ימים ספורים ולאחר שבועיים לערך הודח הסולטאן ונשלח לגלות ב[[סלוניקי]]. במקומו הומלך אחיו [[מהמט החמישי]] "רשאד" ביום [[27 באפריל]] 1909.
בחמש השנים שנותרו עד [[מלחמת העולם הראשונה]] התרגשו על האימפריה שלוש מלחמות שונות, אשר המשיכו וקרעו ממנה שטחים. ב-[[29 בספטמבר]] [[1911]] פלש הצבא ה[[איטליה|איטלקי]] למחוזות טריפוליטניה וקירנאיקה, מעוזיה האחרונים של האימפריה העות'מאנית בצפון אפריקה, ופתח ב[[מלחמת איטליה-טורקיה]]. האיטלקים כבשו את לוב וכן את [[רודוס]] ו[[האיים הדודקאנסיים]]. הסכם שלום נחתם ב-[[18 באוקטובר]] 1912, אך הקלות בה הצליחו האיטלקים במלחמתם, עוררה את מדינות הבלקן להתקומם כנגד העות'מאנים, ובטרם הסתיימה מלחמת טורקיה-איטליה, נפתחה [[מלחמת הבלקן הראשונה]]. במלחמת זו חברו [[סרביה]], [[מונטנגרו]], [[יוון]] ו[[בולגריה]] כנגד האימפריה העות'מאנית. ב-[[9 בנובמבר]] נכנעה סלוניקי לצבא היווני שהקדים את הצבא הבולגרי ביום אחד, ואילו [[אדירנה]] נפלה לידי הבולגרים ב[[קרב אדריאנופול (1913)|קרב אדריאנופול]] ב-[[11 במרץ]] [[1913]]. [[הסכם לונדון (1913)|הסכם לונדון]] סיים את המלחמה ב-[[30 במאי]] 1913, והעות'מאנים איבדו את צפונה ומערבה של [[תראקיה]] שעברה לשליטת בולגריה, את מקדוניה וצפון יוון. שבועיים לאחר מכן החלה [[מלחמת הבלקן השנייה]] ביוזמתה של בולגריה וב-[[23 ביולי]] 1913 עזבו הבולגרים את אדירנה וזו הושבה לטורקים בלא ירייה בודדת.
שורה 122:
ב-[[10 באוגוסט]] [[1920]] חתמה האימפריה העות'מאנית על [[הסכם סוור]] (טורקית Sevr Antlaşması, אנגלית Treaty of Sèvres) שנוסח בעקבות [[ועידת סן רמו]]. ההסכם השלים את חלוקתה של אסיה הקטנה בין המדינות המנצחות.
קשה לקבוע מהו המועד המדויק בו חדלה האימפריה העות'מאנית להתקיים, במהלך השנים
==יהודים==
שורה 167:
* דונלד קואטארט, '''האימפריה העות'מאנית 1922-1700''', הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2015.
* Halil Inalcik, “The Question of the Emergence of the Ottoman State,” International Journal of Turkish Studies 2 (1982), pp. 71-79
* נגה רתם, [http://in.bgu.ac.il/humsos/jamaa/DocLib/
* טל שובל, '''האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות''', הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ottoman Empire}}
* רוני צירינסקי, [http://in.bgu.ac.il/humsos/jamaa/DocLib/
==הערות שוליים==
| |||