שוק (כלכלה) – הבדלי גרסאות

ב[[כלכלה]], '''שוק''' ('''שְׁוָקִים''', '''שׁוּקֵי-''') הוא המשגה למערכות יחסים בין קונים ומוכרים. על בסיס התופעה ההיסטורית של ריכוז קונים ומוכרים באתר פיזי אחד, נבנה הכינוי למערכת אשר במסגרתה מתרחשת פעילות כלכלית הקשורה ב[[מסחר]] ב[[מוצר]]ים, ב[[סחורה|סחורות]] או ב[[נייר ערך|ניירות ערך]] מסוגים מסוימים. בשוק פעילים המוכרים והקונים המעוניינים לקיים את המסחר ביניהם, ובו מתרחשות עסקאות הסחר. בדרך כלל זאת מערכת שקיימת לאורך זמן, ושבה מתרחשות מספר גדול של עסקאות.

הפעילות בשוק יכולה להתרחש בזירת מסחר פיזית או וירטואלית אחת, שבה כל מוכר יכול לסחור עם כל קונה. לדוגמה, רוב פעילות שוק ה[[מניה|מניות]] בישראל מתרחשת במסגרת [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]. בדרך כלל משתמשים בביטוי כדי לתאר [[חישוב מבוזר|מערכת מבוזרת]] שבה מתרחשות עסקאות שונות במקומות שונים על ידי שחקנים שונים. בין העסקאות האלה קיימת, עם זאת, השפעה הדדית. לדוגמה, ב''שוק ה[[עגבנייה|עגבניות]] ה[[קמעונאות|קמעונאי]] ב[[ישראל]]'' מתרחשות בכל יום עשרות או מאות אלפי עסקאות, באלפי בתי [[עסק]] המפוזרים ברחבי הארץ; אך אם בשל [[בצורת]] [[היצע וביקוש|היצע]] העגבניות ירד, הדבר ישפיע על מחירי העגבניות בכל הארץ. במובן זה שוק הוא מונח מופשט, המאגד קבוצה של עסקאות שהקשר המוחשי ביניהן רופף. בשל כך ניתן לשאול בהקשר מסוים האם אכן מתקיים בו 'שוק'. גישות ביקורתיות להגות הכלכלית תטענה שהשימוש במטאפורת השוק למערכות יחסים שונות משמשת להבניה שלהן כזירת מסחר וניתוקן מהקשר חברתי כולל. כמו למשל המונח שוק העבודה, או שוק הנישואין.

* ההשפעות ההדדיות בין העסקאות בשוק גדולות יותר, בדרך כלל, בתוך אזור גאוגרפי מסוים. אם, לדוגמה, מוכר מסוים מציע מוצר במבצע בעיר אחת, הדבר ישפיע על המחירים באותה עיר; אבל לא סביר שהוא ישפיע גם על המחירים בעיר מרוחקת.

* בין אזורים שונים עשויים להיות הבדלים ב[[חוק|חקיקה]] (או [[רגולציה]] אחרת) המארגנת את הפעילות בשוק. לדוגמה, הפיקוח התברואתי על ייצור מזון שונה בין מדינות שונות.

* בין אזורים שונים יכולים להיות הבדלים גם תרבותיים, שמשפיעים על ההעדפות וההתנהגות של השחקנים בשוק.

עם זאת, לפעמים מדברים גם על שווקים עולמיים (גלובליים), בייחוד שווקים של [[חומר גלם|חומרי גלם]] (כמו [[נפט]], או פולי [[קפה]]) או של [[מתכת|מתכות]] ואבנים יקרות.

מדיניות ממשלתית של אי-התערבות בשוק נקראת [[לסה פר]], ושוק שבו אין התערבות ממשלתית נקרא [[שוק חופשי]]. שוק חופשי הוא אבן היסוד של הגישה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ו [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]. לפי תפיסה זו, השוק החופשי הוא הדרך הטובה ביותר להגיע ל[[יעילות כלכלית]], כלומר לניצול מיטבי של משאבי המשק. שוק כזה אינו קיים במציאות בשום מקום והוא מודל בלבד.

סוג אחר של התערבות בשוק היא [[רגולציה]], הקובעת תקנות או כללי מסחר נוקשים בשוק. שוק שיש בו רגולציה נקרא שוק מוסדר. התקנות אלה יכולות להיות ממשלתיות, ואז יש בדרך-כלל [[רשות ממשלתית]] האחראית על אכיפת התקנות. לדוגמה, [[הרשות לניירות ערך]] בישראל אחראית על תקנות המסחר בניירות ערך. במקרים אחרים התקנות הן הסדר וולונטרי בין המשתתפים בשוק.

גישה אחרת לרגולציה תטען כי היא אינה מגבילה את השוק, אלא יוצרת ומאפשרת את קיומו.

כאמור, שווקים רבים הם מבוזרים ואין בהם זירה אחת שבה נפגשים כל הקונים והמוכרים. יוצאות דופן הן ה[[בורסה לניירות ערך|בורסות]], שהן זירות בהן נסחרות סחורות מוגדרות, ושבהן אפשר לפגוש קונים ומוכרים רבים של אותה סחורה. המסחר בבורסה כפוף לתקנות המדינה, אבל יש לבורסה בנוסף גם תקנון שמסדיר את הפעילות בה. ישנן בורסות לניירות ערך, כמו [[הבורסה לניירות ערך בניו יורק]] או [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]; בורסות סחורות; ועוד.

זירות מסחר אחרות הקיימות כיום הן זירות מסחר מקוונות, שהן שווקים המתנהלים ברשת. זירות מסחר אלו מאפשרות למשקיעים לסחור בשורה ארוכה של מוצרים, כדוגמת מטבעות, סחורות, מניות, אינדקסים וכיוצא בזה. חלק מזירות המסחר מכונות כזירת מסחר לחשבון עצמי, במסגרתה מתאפשר למשקיע לסחור מול מפעיל הזירה בנגזרים של מוצרים שונים, מבלי לרכוש זכות במוצר עליו חלים הנגזרים הללו. אחד מן הנגזרים הבולטים בהקשר זה הוא [[אופציה בינארית]], המעניקה למשקיע רווח או הפסד מלאים (או כמעט מלאים) כתלות בהצלחה של המשקיע להעריך האם שער מסוים יעלה או יירד במועד פקיעתה של האופציה. בישראל, על אף חקיקתו של חוק המסדיר את זירות הסוחר לחשבון עצמי עוד ב-2010, זה ייכנס לתוקף רק במהלך 2015. חוק זה קובע שורה ארוכה של הסדרים הנוגעים לרישוי ותפעול של זירות מסחר שכאלו, לרבות מנגנונים מגוונים שמטרתם להגן על המשקיע הסוחר בזירות הללו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר דותן ברוך|כותרת=רישוי של מסחר פיננסי באינטרנט|כתובת=http://www.barlaw.co.il/he/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות/%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%99רישוי-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%9E%D7%A1%D7%97%D7%A8מסחר-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99פיננסי-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98באינטרנט}}}}.

* שוק פיננסי: שוק שהסחורות בו הן מוצרים פיננסיים. לדוגמה, [[שוק המטבע העולמי|שוקי המטבע]], שבהם נסחרים מטבעות אלה מול אלה; [[בורסה לניירות ערך|שוקי ניירות ערך]], שבהם נסחרים ניירות ערך כמו מניות ואגרות חוב; או שוקי הכסף שבהם ניתנות [[הלוואה|הלוואות]].

המונח "מבנה שוק" מתאר את סוג התחרות המתנהלת בשוק. מבני השוק העיקריים הקיימים הם שוק משוכלל, שבו מתקיימת [[תחרות משוכללת]], שוק עם [[תחרות מונופוליסטית]], [[מונופול]], [[אוליגופול]],

ו[[מונופסון]].