כלכלת שוק – הבדלי גרסאות

הוסרו 15 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור לתיאום מחירים)
 
==מודל השוק החופשי ==
 
על פי תפישת ה[[ליברליזם קלאסי|ליברליזם הקלאסי]] ובעלי עמדות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כאשר השוק חופשי יחסית ממגבלות ו[[מעורבות ציבורית|התערבות ממשלתית]], יכולים כל השחקנים בשוק, צרכנים ויצרנים, לפעול באופן מיטבי לקידום תועלתם הם. במצב זה, המידע על ביקוש והיצע, המתווך באמצעות מחירי המוצרים, משודר עם מידה מזערית של הפרעות, דבר התורם באופן מתמיד להורדת המחירים עד לרמה האופטימלית ולשיפור הייצור. מעורבות ממשלתית, ממשיכה הטענה, משנה באופן מלאכותי מחירי מוצרים ומעלה או מורידה אותם מעבר למחירם ה"אמיתי" (האופטימלי) ובכך מובילה לעיוותים בשוק, המשמשים אחר כך נימוק להגברה נוספת של המעורבות בשוק (באמצעות רגולציה או מונופולים ברישוי ממשלתי) כדי לתקן את המעוות.
 
במקרה שהוא יחליט להעלות מחירים או להוריד את האיכות, המעמד המונופוליסטי שלו יפגע ויכנסו לשוק מתחרים שישברו לו את המונופול.
מונופול רגולטורי לעומת זאת הוא מונופול שפועל בשוק לא חופשי ויכולתו לשמור על המעמד המונופוליסטי שלו היא בזכות רגולציות שמונעות כניסת מתחרים. מכיוון שהרגולציה מונעת תחרות, אין לו כל אינטרס לספק מוצרים איכותיים יותר וזולים יותר. במקרה שהוא יחליט להעלות מחירים או להוריד את האיכות, המעמד המונופוליסטי שלו לא יפגע, והרווחים שלו יעלו.
על מונופול בשוק החופשי אמר [[אדם סמית]], אבי הכלכלה הקלאסית: "יש אומרים שרק לעיתים רחוקות אנו שומעים על התאגדויות של מעסיקים, ואילו על התאגדויות של פועלים אנו שומעים לעיתים קרובות. אך כל מי שמדמה בנפשו על סמך דברים אלה, שהמעסיקים מתאגדים רק לעיתים רחוקות הריהו בור בהוויות העולם כשם שהוא בור בעניין הזה. בכל מקום ובכל זמן שוררת בין המעסיקים כמין התאגדות אילמת, אך מתמידה וקבועה, שלא להעלות את שכר העבודה למעלה משערו המקובל … אדרבה, אנו שומעים על התאגדות זו לעיתים רחוקות בלבד מפני שהיא מצב העניינים הרגיל, ואפשר לומר הטבעי."{{הערה|1=אדם סמית, עושר האומות פרק ח' (בעברית בהוצאת מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה, 1996) }}
אולם למרות ההתאגדויות של המעסיקים, קיומו של שוק חופשי מביא לכך שאם ה[[קרטל]] מביא רווחים גבוהים למשתתפים בו, יכנסו לשוק הזה מתחרים חדשים שישברו את הקרטל.
 
 
==כלכלת שוק חופשי ביהדות==
המונח "שוק חופשי" ו"כלכלת שוק חופשי" מתייחסים בעיקר למשטר פוליטי וחברתי של המאות האחרונות. ומכאן מובן שהמושג "שוק חפשי ביהדות" לוקה ב[[אנכרוניזם|אנכרוניזם.]] עם זאת, יש המבקשים למצוא במקורות היהודיים השראה לפתרון שאלת טיבו הרצוי של המשטר הכלכלי חברתי בזמננו.
 
הוגים יהודים טענו כי מאחר שבתפיסה היהודית לדורותיה, כל נושא כפוף לציווי דתי ולהכרעת המוסדות הדתיים, אי אפשר לדבר בכלל על "שוק חפשי" או על משטר של אי התערבות. דוגמאות בולטות לכך היא מצוות [[שמירת שבת]] - איסור על עובדים לעבוד במשך יממה שלמה בשבוע, וכן איסור לבצע קניות ביום זה. [[איסור ריבית]]. ו[[ירושה (משפט עברי)|דיני ירושה]] שאינם מאפשרים לכל אדם להוריש כחפצו.
 
ב[[תלמוד בבלי]] ({{בבלי|בבא בתרא|פט|א|ללא=שם}}) יש מחלוקת לגבי חובת ה[[פיקוח מחירים|פיקוח בשוק על המחירים]] ("שערים") ולא רק על המשקל ("המידות"). גם על פי אותה דעה בגמרא לפיה אין חובת פיקוח על כלל המחירים, קיימת חובת פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד - "דברים שיש בהם חיי נפש". הפיקוח על מוצרי היסוד אמור להתבצע באמצעות מספר תקנות:
# איסור רכישה של המלאי הנמצא בשוק ("אין אוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש" - [[s:בבא בתרא צ ב|דף צ]]).
# איסור יצוא לחו"ל ("אין מוציאין פירות מארץ ישראל"), אלא אם כן מחיר הסחורה צנח ב-40% לפחות ("דזל וקם עשרה בשיתא").
[[הריטב"א]] בפירושו לגמרא מנמק את הדעה בדבר מניעת הפיקוח על המחיר הן בכך שהקונים יעדיפו לקנות במחיר הזול יותר והן מכיוון שאיכות הסחורה משתנה מסוחר לסוחר ולא ניתן להתאים לכל אחד מחיר מיוחד. בחושן משפט (רלא) נפסק (הבית יוסף והטור) כי חובת בתי הדין לפקח על מחירי מצרכי היסוד, ובני העיר עצמם רשאים לפקח על הכל.
 
בנוסף לכך הוגים סוציאליסטים נטו לראות את דברי נביאי הכתב שבהם גינוי מצב של אי שוויון חברתי חריף, כתמיכה לעמדותיהם. כך גם מצוות היובל בה הקרקע שבה לבעליה המקוריים התפרשה אצלם כשיטה המבקשת לחלק מחדש את העושר. הוגים אחרים טענו שהיהדות נוטה יותר לכיוון של כלכלה חופשית מאחר שהיא אינה מגנה את העושר כפי שעושה הנצרות.
 
בכל התקופה בה לא היה משטר יהודי ריבוני ועצמאי, הייתה מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות קהילתיות ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של מוצרים ציבוריים כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה. יש הרואים בכל תמיכה לטענה שמדיניות רווחה צריכה להיות בידי הקהילות ולא המדינה. אחרים טוענים כנגדם שאי אפשר ללמוד ממצב בו לא הייתה מדינה למצב בו יש מדינה.
 
== ראו גם ==