הבדלים בין גרסאות בדף "סיעת הצבא האדום"

סקריפט החלפות (ארצות הברית, וייטנא)
(←‏שורשי הארגון: הורדת הקטע על רודי דוצ'קה שלא השתייך לארגון הזה והגדרת מטרותיו.)
(סקריפט החלפות (ארצות הברית, וייטנא))
 
== שורשי הארגון ==
בגרמניה, סדרת הצתות של חנויות כלבו בפרנקפורט חשפה לעין הציבור התארגנות של חבורה אנרכיסטית, שחבריה היו בעלי השקפות מרקסיסטיות. החבורה השתייכה לארגון בשם "סיעת הצבא האדום", אולם בקרב הציבור הכללי כונתה "כנופיית באדר-מיינהוף".
 
חברי הקבוצה רצו ללחום במה שהגדירו כ"האימפריאליזם העולמי" בהנהגת ארה"בארצות הברית, בשל מלחמתה בויאטנםבוייטנאם, וכן תכננו ליצור כאוס בגרמניה בכדי להפיל את הממשלה הכושלת בעיניהם, כצעד אשר יביא למהפכה העולמית, על פי חזונו של מארקס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.sikurmemukad.com/sikurim/terrorgroups/bader.html|הכותב=אלון לוין ויובל בוסתן|כותרת=סיקור ממוקד|אתר=כנופיית באדר-מיינהוף|תאריך=8-3-2006}}</ref>
 
התנגדות ליד הקשה של המשטרה, יחד עם התנגדות ל[[מלחמת וייטנאם]], הביאו את תורבאלד פרול, הורסט זנליין, [[גודרון אנסלין]] ו[[אנדריאס באדר]] להתלכד לקבוצה. הם החליטו להצית אש בחנויות כלבו, ונעצרו בפרנקפורט ב-[[2 באפריל]] [[1968]]. בעת משפטם, פרסמה העיתונאית [[אולריקה מיינהוף]] כתבות אוהדות אודותיהם במגזין Konkret. במאי [[1970]] הצטרפה לארגון כחברה פעילה.
פטרה שלם, מעצבת שיער מברלין שהצטרפה לארגון ביחד עם בן זוגה מנפרד גרסהוף. שלם נהרגה בתקרית ירי עם משטרת המבורג. מותה גרר סערה ציבורית גדולה בכל רחבי גרמניה, גרמנים רבים הזדעזעו לשמוע ש"מעצבת שיער חפה מפשע" נרצחה בידי המשטרה.
 
==פעולות בולטות==
[[קובץ:Terrace Club Frankfurt Germany 1972 V. Corps.png|שמאל|ממוזער|250px|פיצוץ של טרס קלאב, הסמוך למפקדת הגיס בפרנקפורט בשנת 1972]]
[[קובץ:Memorial Stone for Siegfried Buback in Karlsruhe.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון לאנשים שנרצחו בפיגוע בקארלסרוהה על ידי סיעת הצבא האדום ב-[[7 באפריל]] 1977]]
בדצמבר [[1969]] החליט עורך הדין הורסט מאהלר להקים [[ארגון טרור]] הדומה באופיו לארגון [[טופמרוס]] מ[[אורוגוואי]].
 
ב-[[8 ביוני]] 1970, יצא הארגון בשתי קבוצות נפרדות ל[[ירדן]] דרך [[ברלין המזרחית]] על מנת לעבור הכשרה במחנה אימונים [[פלסטיני]]. ב[[ירדן]] עברו הטרוריסטים הטריים אימונים בתפעול נשק, תפעול רימוני יד ושאר אימוני שדה. הפלסטינים התרשמו שרמתם המבצעית של הפעילים הייתה נמוכה, ולאחר חודשיים הם נשלחו בחזרה לברלין.
 
ב-[[1972]], אירמגרד מולר הובילה [[מכונית תופת]] אל תוך בסיס צבא אמריקאי ב[[היידלברג]] והרגה שלושה אנשים. ב-[[1994]] היא השתחררה מהכלא, לאחר שהייתה האישה שריצתה הכי הרבה שנות מאסר בתולדות גרמניה.
 
===השתלטות על שגרירות גרמניה בסטוקהולם===
ב-[[24 באפריל]] [[1975]], השתלטו שישה מחברי הארגון על השגרירות הגרמנית ב[[סטוקהולם]] והחזיקו בכ-11 בני ערובה. המשטרה השתלטה במהירות על חלק מן הבניין. החוטפים ציוו עליהם לעזוב ולא: יוציאו להורג את איש הצבא סגן קולונל אנדריאס פון מירצ'באך. המשטרה סירבה, והטרוריסטים חיסלו את מירצ'באך באכזריות, השוטרים עזבו בחוסר ברירה.
מאוחר יותר מילכדו הטרוריסטים את הבניין במטען [[TNT]] והזמינו את סוכנות העיתונאות הגרמנית כדי למנות את דרישותיהם. התגובות לדרישתם לשחרר את כל חברי הארגון הכלואים, הביאו לוויכוחים שהובילו לקורבן נוסף: דוקטור היינז הילגרט נורה והושלך מהחלון.
 
ב-[[1977]] [[חטיפתו ורציחתו של הנס מרטין שלאייר|חטף הארגון את הנס מרטין שלאייר]], תעשיין, נשיא איגוד המעסיקים הגרמני (וקצין האס-אס לשעבר). בתמורה דרשו החוטפים את שחרורים של אסירי הארגון. לאחר תקופה קצרה, נרצח שלייר ונמצא מת על ידי המשטרה.
 
===[[חטיפת טיסה 181 של לופטהאנזה|חטיפת מטוס לופטהנזה (1977)]]===
ב-[[13 באוקטובר]] [[1977]], נחטף מטוס [[בואינג 737]] של חברת התעופה [[לופטהנזה]] על ידי [[פלסטינים]] בדרך מ[[פלמה דה מיורקה]] ל[[פרנקפורט]]. רוב הנוסעים במטוס היו תיירים גרמנים. ביחד עם הצוות מספר השבויים היה 91. נתיב המטוס הוסט ל[[רומא]] ומשם ל[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]].
 
למרות שמקובל לחשוב ששניים מחברי הארגון השתתפו ב[[מבצע אנטבה|חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה]], מדובר בטעות נפוצה, כיוון שאותם אנשים השתייכו לארגון מחתרתי גרמני אחר - "תאי המהפכה".
 
===ליל המוות===
על פי הרשויות הגרמניות, באדר, אנסלין וראספה התאבדו בכלא שטמהיים מוקדם בבוקר של ה-[[18 באוקטובר]] [[1977]]. ניסיון ההתאבדות של הצלע הרביעית, אירמגרד מולר, חברת הארגון, נכשל והיא שרדה.
 
מאמרים, ספרים, עבודות חקר אקדמאיות וסרטים דוקומנטריים רבים דנו בשאלת באדר מיינהוף. היסטוריונים הגדירו את התלקחות הארגון והטרור בגרמניה בכלל, כ"המשך ברור למתירנות הרדיקלית של שנות ה-60, להפגנות הסטודנטים ברחבי העולם ולמצב הפוליטי הרגיש בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה".
 
בנוסף הארגון הואשם באנטישמיות, בין השאר על בסיס דבריה של מיינהוף:
"כיצד התאפשר קיומו של אושוויץ, מה הייתה האנטישמיות? היא ניצלה את שנאתם של האנשים לתלותם בכסף בתור אמצעי החליפין, כמיהתם לקומוניזם. המשמעות של אושוויץ היא ששישה מיליון יהודים נרצחו ונזרקו אל פח הזבל של אירופה, על בסיס תדמיתם: יהודי-כספים. מה שקרה הוא שבעלי ההון והבנקים, הגרעין הקשה של המערכת האימפריאליסטית והקפיטליסטית, הסיטו את שנאת האנשים לכסף ולניצול הרחק מעצמם ואל היהודים...האנטישמיות הייתה במהותה אנטי-קפיטליסטית"
 
[[ג'ו סטראמר]], סולן וגיטריסט הלהקה, הופיע כשהוא לובש חולצה עם הסמל של סיעת הצבא האדום ו[[הבריגדות האדומות]].
העניין עורר סערה קלה, אך סטרומר טען כי הוא אינו מזדהה עם טרור, אך חשוב לו לעורר מודעות לקיומן של הקבוצות הנ"ל.
סטרומר בהחלט הזדהה פעמים רבות עם מאבקים ל[[שחרור לאומי]] ברחבי העולם.
ללהקת [[קברט וולטייר]] יש קטע העוסק בבאדר מיינהוף בתקליטור הנקרא Live at the YMCA
משנת 1979.
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Red_Army_Faction}}
 
* {{סיקור ממוקד|sikurim/terrorgroups/bader.html|כנופיית באדר מיינהוף}}
* {{ynet|רויטרס|גרמניה: מנהיגת 'באדר מיינהוף' שוחררה מהכלא|3380794|25 במרץ 2007}}