רונן פרי – הבדלי גרסאות

פרי נולד ב[[תל אביב]]. למד בפרויקט המחוננים של משרד החינוך בבית הספר על שם [[א.ד. גורדון]] וב[[תיכון אילון]] ב[[חולון]]. קיבל [[תואר ראשון]] במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ([[1996]]). את התואר הראשון השלים כ[[העתודה האקדמית|עתודאי]] במסגרת [[התוכנית החד-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן]]. בין השנים [[1997]]-–[[2000]] שירת כקצין מחקר והדרכה ולאחר מכן כקצין ייעוץ ב[[הפרקליטות הצבאית|פרקליטות הצבאית]]. בהמשך שנת 2000 השלים את עבודת ה[[דוקטורט]] ב[[הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים|פקולטה למשפטים, באוניברסיטה העברית בירושלים]] במסגרת המסלול הישיר בהנחיית השופט בדימוס [[יצחק אנגלרד]]. קיבל את התואר בהצטיינות יתירה ([[דרגות הצטיינות בלטינית|summa cum laude]]). בין השנים [[2000]]-–[[2002]] למד בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.

מכהן כחבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משנת [[2001]] וכמרצה מן החוץ בבית הספר למנהל עסקים באותה האוניברסיטה. בשנת [[2008]] קודם לדרגת פרופסור חבר ובשנת [[2012]] לדרגת פרופסור מן המניין. היה חוקר אורח ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], ב[[אוניברסיטת וינה]] וב[[אוניברסיטת פומפאו פאברה]] בברצלונה.

כיהן כיושב ראש [[האגודה הישראלית למשפט פרטי]], מנהל את המרכז הבינלאומי לסיכון, אחריות וביטוח ע"ש וילי ז' אפטוביצר, חבר ב[[האקדמיה הגלובלית הצעירה|אקדמיה הגלובלית הצעירה]] (GYA), ב[[המרכז האירופי לדיני נזיקין וביטוח|מרכז האירופי לדיני נזיקין וביטוח]] וב-World Tort Law Society (בשנים 2020-20182018–2020 כראש פרויקט המחקר על personality rights). זוכה [[פרס פתאל]] לחקר המשפט לשנת תשע"ה.