פיודור טיוטצ'ב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
הגהה, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים, נקודה בסוף פסקה, הסרה (ראה את עצמו) |
||
שורה 1:
{{סופר}}
'''פיודור איבאנוביץ' טיוטצ'ב''' ({{שם בשפת המקור|שם=Фё́дор Ива́нович Тю́тчев|שפה=רוסית}}; [[5 בדצמבר]] [[1803]] - [[27 ביולי]] [[1873]]{{הערה|התאריכים הם לפי [[הלוח הגרגוריאני]]. לפי [[הלוח היוליאני]] [[23 בנובמבר]]
==חייו ויצירתו==
פיודור טיוטצ'ב נולד למשפחה [[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטית]] ותיקה באחוזה שלה ליד [[בריאנסק]]. הוא למד בפקולטה ל[[ספרות]] של [[אוניברסיטת מוסקבה]], לאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה שירת כדיפלומט רוסי ב[[מינכן]], שם נכח בהרצאותיו של [[פרידריך וילהלם שלינג]] במינכן וקשר קשרים עם [[היינריך היינה|היינה]]{{הערה|1=Charles A. Moser, [http://books.google.com/books?id=6FQ7ALNZXdUC&pg=PA150 The Cambridge history of Russian literature], page 150|שמאל=כן}}. לאחר מכן היה דיפלומט ב[[טורינו]]. עם שיבתו לרוסיה התחיל את שירותו כ[[צנזורה|צנזור]]. הוא תרגם מכתבי [[פרידריך שילר]], היינריך היינה ו[[יוהאן וולפגנג פון גתה]] ל[[רוסית]]{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=PiBTaDgHKyAC&pg=PA116 Russian symbolism and literary tradition], page 116|שמאל=כן}}.
טיוטצ'ב כתב כארבע מאות שירים. שירתו של העשור השני של [[המאה התשע-עשרה]] היא שירה מסורתית בסוגת אודה של [[המאה ה-18|המאה השמונה-עשרה]] ברוסיה. בשירים של שנות השלושים נראים מוטיבים רומנטיים, בעיקר רומנטיזם גרמני (תמונת הלילה, כאוס). זאת שירה שגורמת למחשבות. הנושאים העיקריים הם הרהורים על מערכת העולם, גורלו של האדם וטבע. בשנות הארבעים טיוטצ'ב כמעט שלא חיבר שירים, אבל כתב כמה מאמרים על היחסים בין רוסיה והתרבות המערבית.
בשנת 1854 הוצאה לאור אוסף שיריו הראשון על ידי ידידיו, ללא השתתפות המחבר
ב-1850 התאהב באצילה רוסית שירדה מנכסיה – ילנה אלכסנדרובנה דניסייבה. הוא הקדיש לה כמה שירים שנונים, שבהם תיאר את האהבה כאסון גורלי. מאוחר יותר החוקרים והעורכים קיבצו את השירים האלה באוסף 'דניסייבסקיי'. דניסייבה נפטרה ב-1864.
שורה 20:
==הערכה==
טיוטצ'ב נחשב לאחד מגדולי משוררי רוסיה במאה ה-19 ושמו מוזכר בהקשר זה בסמיכות לשמו של [[אלכסנדר פושקין]]{{הערה|{{דבר||בעקבות כינוס המשוררים הסובייטים במינסק|1936/03/27|00600}}}}. טיוטצ'ב היה [[פטריוטיזם|פטריוט רוסי]] וביחד עם [[ניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב]] היה ידוע כמבטא העליונות של העם הרוסי, אותו מכנה [[זאב ז'בוטינסקי]] ה[[אתה בחרתנו מכל העמים|אתה בחרתנו]] של העם הרוסי{{הערה|{{דבר|
[[רחל כצנלסון-שזר]] כתבה עליו: "טיוטצ'ב בשיריו, שאין דוגמתם ב[[רוסית]] לחופש האינטלקט ולחדירה האימפרסיוניסטית ליפי הטבע, כפר במוסריותן הנעלה של הופעות הטבע, וחי בייאוש בטוח של הוגה דעות ושל משורר, השואב את אמתו מכל מעינות ההכרה"{{הערה|{{דבר|
==כתביו שראו אור בעברית==
'''בדור עתיד אמצא קורא''' (תרגמה: אלה סוד, פתח דבר ומבואות: זויה קופלמן), אנתולוגיה הכוללת תרגומים לשירים נבחרים של ארבעה משוררים רוסים מן המאה ה-19.תל אביב: גוונים, תשע"ז.
==קישורים חיצוניים==
|