יהדות אורתודוקסית – הבדלי גרסאות

עד לשלהי המאה ה-18 חיו יהודי מרכז ומערב אירופה בקהילות מסוגרות ואוטונומיות במידה רבה, שחבריהן היו כפופים ל[[ז' טובי העיר|פרנסים]] ול[[בית דין (הלכה)|בתי הדין הרבניים]] שלהן. תפישת [[האבסולוטיזם הנאור]] של השלטונות הניעה אותם לצמצם או לבטל את סמכויותיהן של אלה – בין היתר, אסרו השלטונות [[חרם (הלכה)|הטלת חרם]], כלי הענישה המרכזי של הקהילות. במקביל העניקו השלטונות ליהודים, במאמץ לשלבם בחברה, זכויות רבות שנשללו מהם בעבר. התפשטות רעיונות [[עידן הנאורות]] בקרב נוצרים ויהודים כאחד, [[שורשי החילון|שחקו בהדרגה את מעמד הדת הממוסדת בעיני הציבור]] וחתרו תחת ערכיה של החברה האשכנזית שהתגבשו למן [[המאה ה-16]], או 'יהדות ה[[בארוק]]' בפי ההיסטוריון דוד סורקין (הספרדים במערב אירופה עברו תהליך מקורב הרבה קודם): [[ניכור]] תרבותי ולשוני מהסביבה והתמקדות בלימוד הגמרא כשדה הפעילות האינטלקטואלי העיקרי. עם זאת, הפילוסופיה החדשה הייתה מנת חלקם של מעטים; התמוטטות הקהילה היהודית הייתה תוצאה אחת מני רבות של התפרקות [[קורפורציה|חברת המעמדות האירופאית]] והקמת המדינה הריכוזית המודרנית,{{הערה|ראו לדוגמה: Arnold Eisen, '''Rethinking Modern Judaism''', Uni. of Chicago Press, 1998. עמ' 3; Israel Bartal, '''The Jews of Eastern Europe, 1772-1881''', University of Pennsylvania Press, 2011. עמ' 96.}}{{הערה|שם=סורקין|1='''[http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000248895&local_base=RMB01 Enlightenment and Emancipation : German Jewry’s Formative Age in Comparative Perspective]''', עמ' 1-8.}} בדומה להידרשות האצולהה[[אצולה]] להצהיר נאמנות לארצות מושבה והיחלשות אופייה הבינלאומי, או הפגיעה העצומה בעצמאות הכנסייה הקתולית.