רבי טרפון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מתורתו: זוטה. כנ"ל, הניסוח צריך עריכה
מ ←‏מתורתו: מה זה "נחלק רבות"? המחלוקות עמו דווקא אינן מצויות, יחסית
שורה 28:
 
==מתורתו==
רבי טרפון נחלק רבות עם חבריו בתלמוד, בעיקר עם רבי עקיבא. לרוב רבי טרפון נמנה עם הצד המקל. בשאלה האם [[עבד]] שיצא ב[[שן ועין]] זקוק גם לגט שחרור, סבורים [[רבי מאיר]] ורבי טרפון שאינו צריך, לעומת [[רבי ישמעאל]], [[רבי אליעזר]] ו[[רבי עקיבא]] שמצריכים גט שחרור{{הערה|{{בבלי|גיטין|מב|ב}}.}}. בדין אדם שקיבל על עצמו [[נזיר (יהדות)|נזירות]] ותלה זאת בדבר שהיה מוטל בספק, סבורים [[בית שמאי]] כי הוא נזיר ו[[בית הלל]] סבורים שרק אם נתקיים נזרו הוא ספק, אך רבי טרפון סבור שבין כך ובין כך אין הוא נזיר כי "לא ניתנה נזירות אלא להפלאה"{{הערה|{{בבלי|נזיר|לב|ב}}.}}. על אחת ממחלוקותיו עם רבי עקיבא מסופר כי רבי טרפון עצמו [[הודאה|הודה]] לו, כפי שמסר [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|סו|ב}}.}}: "אמר רבי שמעון: מעשה במגורה של דסקים ב[[יבנה]] שהייתה עומדת בחזקת שלימה ומדדו ונמצאת חסירה, כל טהרות שנעשו על גבה היה רבי טרפון מטהר ורבי עקיבא מטמא. אמר רבי טרפון [[מקווה]] זה ב[[חזקה דמעיקרא|חזקת שלם הוא עומד]] מ[[ספק (הלכה)|ספק]] אתה בא לחסרו, אל תחסרנו מספק. אמר רבי עקיבא: אדם זה ב[[חזקה (הלכה)|חזקת]] [[טומאה|טמא]] הוא עומד, מ[[ספק טומאה|ספק]] אתה בא [[טהרה|לטהרו]], אל תטהרנו מספק. אמר רבי טרפון: [[משל]] לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא [[חלל (יהדות)|בן גרושה או בן חלוצה]] שעבודתו כשירה. אמר רבי עקיבא משל לעומד ומקריב על גבי ה[[מזבח העולה|מזבח]], ונודע שהוא [[בעל מום#כהן בעל מום|בעל מום]] שעבודתו פסולה. אמר רבי טרפון אתה דימיתו לבעל מום, ואני דמיתיו לבן גרושה או לבן חלוצה, נראה למי דומה? אי דומה לבן גרושה ולבן חלוצה נדוננו כבן גרושה, או כבן חלוצה אם דומה לבעל מום נדוננו כבעל מום! התחיל רבי עקיבא לדון: מקווה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו ב[[עדים|שנים]], דבר אחר מקווה פסולו בגופו בעל מום פסולו ב[[גוף|גופו]] ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים, אמר ליה רבי טרפון עקיבא כל הפורש ממך כפורש מן ה[[חיים]]!".
 
לעומת זאת ב[[דיני ממונות]] גישתו הייתה מעורבת. בהלכות מסוימות החמיר, הוא סבור ש[[קרן (אב נזיקין)|קרן]] המזיקה ברשות הניזק משלמת נזק שלם{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|טז|א}}.}}, לעומת זאת, הוא מקל וסובר שכאשר אדם מצא בעלי חיים שהחזקתן עולה כסף ומכרן לפי ההלכה, מותר לו להשתמש בדמיהן{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|כח|ב}}.}}. לפעמים בפסקיו הוא מחמיר ומקיל באותו פסק עצמו, כך למשל מסופר ב[[משנה]] כי הוא קבע שדין [[אונאה]] הוא עד שליש, ושמחו תגרי [[לוד]] שהיו סוחרים ממולחים ומפקיעים את המחיר, אך כאשר המשיך ופסק שניתן לחזור ממקח שבו הייתה אונאה כל שהיא עד סוף היום אמרו תגרי לוד "יניח לנו רבי טרפון במקומינו" וחזרו לדברי חכמים{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|מט|ב}}.}}.