תורה שבעל-פה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
הלכות מקובלות הן פירושי מצוות התורה שהתקבלו, על פי מסורת חכמים, מפה לפה מימות [[משה רבנו|משה]]. מרבית הפירושים הללו ניתנים להסקה ב[[מידות שהתורה נדרשת בהן]], והפירושים שאינם ניתנים להסקה מהתורה כלל, מכונים בשם [[הלכה למשה מסיני]]. חלק ממצוות אלו, כגון [[ברית מילה]], נהגו אף לפני כן, אולם החובה ההלכתית לקיימם כיום נובעת מכלילתם ב[[תורה]].
לדוגמה, עיקר מצוות תפילין מפורשת בתורה: {{ציטוטון|וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:}} ... {{ציטוטון|וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:}}{{הערה|דברים ו' 6, 8}} פרטי המצווה, לעומת זאת, לא נתפרשו בתורה, ולפיכך נקראים דברי סופרים. להלכה ה[[יהדות רבנית|רבנית]] שצידם החיצוני של רצועות התפילין צריך להיות שחור, אין כל מקור בתורה, ולפיכך הוא בכלל הלכה למשה מסיני{{הערה|[[משנה תורה]] הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג' יד'}}. אך לכך שבתוך התפילין כתובות ארבע מפרשיות התורה, הציגו התנאים{{הערה|רבי ישמעאל ורבי עקיבא בבבלי סנהדרין ד:}} מקור בתורה, בדרך דרש.{{ש}}
אך לעומת זאת, יש שמפרשים את המילה "טוטפות" ל"זיכרון" כלומר, שהציווי "לטוטפות בין עיניך" אומר שצריך לזכור את אלוהים במחשבות שלנו{{הערה|פרשנות זו הגיעה מהדמיון שיש בין ציווי הטוטפות שמופיע בספר בדברים, פרק ו', פסוק ח', לבין הציווי שמופיע עוד לפני כן בספר שמות, פרק יג', פסוק ט': "לְאוֹת עַל-יָדְךָ 'וּלְזִכָּרוֹן' בֵּין עֵינֶיךָ" (שמות יג:ט) - "לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ 'לְטֹטָפֹת' בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו:ח).}}.
בהתייחסו להלכות המקובלות, טוען [[יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] בספרו [[הכוזרי]]{{הערה|[http://www.tsel.org/torah/kuzari/shelishi.html מאמר שלישי פסקאות לד-מא]}}, שהתורה שבע"פ ממלאת תפקיד חיוני, מכיוון שהתורה שבכתב סתומה ברובה. כך למשל התורה מצווה: "[[סוכה|בסוכות]] תשבו שבעת ימים" (ויקרא פרק כ"ג פסוק מ"ב), אך אינה מגדירה מהי סוכה ומה כלול בחובה לשבת בה.
לפי הרמב"ם{{הערה|בהקדמתו למשנה}}, בהלכות מקובלות לא תמצא מחלוקת בין החכמים, {{ציטוטון|אלא כל זמן שיאמר אדם קבלתי כך וכך מסתלק כל וכוח.}} אך ה[[קראים]], שאותם הרמב"ם לא החשיב בין החכמים, דחו את הקבלה ה[[יהדות רבנית|רבנית]], ובמקומה מסתמכים על [[סבל הירושה]], שהוא אוסף המנהגים הקדומים המגדירים את אופן קיום מצוות התורה, בהם הכירו. הקראים טוענים שמשה קיבל מאלהים את חמשת חומשי תורה בלבד, אך מסכימים שמצוות מסוימות, כגון [[שחיטה (הלכה)|מצות שחיטה]] ו[[ברית מילה]], שלא הוגדרו בתורה, יש לקיים באופן בו היו המעשים מתקיימים טרם [[מתן תורה]].
שורה 32:
החכמים רשאים לגזור גזירות, כלומר לטמא את הטהור או לאסור את המותר, כסייג לשמירה על חוקי התורה. בנוסף רשאים החכמים לתקן תקנות, הקובעות אופי מחייב למעשים ונורמות התנהגות מסוימות, בשביל לקדם את מטרות התורה. תוקף הגזירות והתקנות מותנה בהיות החכמים מקובלים בציבור, וגם אז, תקנה שהעם פיקפק בה, ומלכתחילה לא נתקבלה ברוב הציבור, בטלה{{הערה|משנה תורה הלכות ממרים ב' ב'}}. הסמכות לבטל תקנה קדומה מותנית בהיות הגורם המבטל גדול בחכמה ובמנין (של חברי בית הדין או התלמידים) מהגורם המתקן.
לדוגמה, חכמים אסרו לצבוע את צידם הפנימי של רצועות התפילין בצבע אדום, {{ציטוטון|מפני גנאי ודבר אחר}}{{הערה|בבלי מנחות לה.}}.
לעיתים השתמשו החכמים בתקנותיהם בשביל לבצע הרחבה של ממש במצוות התורה, כמו בעניין חובת ה[[תפילה]] למשל. במקרה של תקנת ה[[פרוזבול]] פנו לכיוון ההפוך, ועיקרו את מצות [[שמיטת כספים|שמיטת החובות]] מעיקר תוכנה הכלכלי.
שורה 50:
[[קובץ:Hadran on Tractate Berakhot.JPG|280px|ממוזער|קטע מ[[מסכת ברכות]] ב[[תלמוד הבבלי]]. ה[[תלמוד]] נחשב לטקסט המייצג ביותר את תרבות השיח הרבני.]]
{{הפניה לערך מורחב|ספרות תורנית}}
* [[משנה]]
* [[תוספתא]]
שורה 71 ⟵ 70:
===לנשים===
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד תורה לנשים]]}}
התלמוד לומד בדרשה, שנשים אינן חייבות בלימוד תורה: {{ציטוטון|ולמדתם אותם את בניכם - ולא בנותיכם|[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת קידושין|קידושין]] [[s:קידושין כט ב|כט:]]}}.
בעניין זה מחלק הרמב"ם בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה:
{{ציטוט|תוכן=אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות, במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות.|מרכאות=כן|מקור=[[s:רמב"ם הלכות תלמוד תורה|הלכות תלמוד תורה]] [[s:רמב"ם הלכות תלמוד תורה א יג|א' יג']]}}כיום מקובל ללמד ילדות ונערות מקרא בבתי הספר, ובחינוך הדתי גם תושב"ע, בחינוך הכללי האחרון הוא מקצוע בחירה לשני המגדרים.
===בתשלום===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרנסה מלימוד תורה]]}}
מעיקר הדין, אוסרת ההלכה ללמד תורה שבעל פה בתשלום, אך בימינו נהוג ללמדה בתשלום, על סמך היתרים שונים{{הערה|{{ציטוטון|מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר, מותר ללמד בשכר, אבל תורה שבע"פ אסור ללמד בשכר. לא מצא מי שילמדנו בחנם, ילמוד בשכר. ואע"פ שהוצרך ללמוד בשכר, לא יאמר: כשם שלמדתי בשכר כך אלמד בשכר, אלא ילמד לאחרים בחנם. ומה שנהגו האידנא ללמד הכל בשכר, אם אין לו במה להתפרנס, שרי, ואפילו יש לו, אם הוא [[שכר בטלה]] מוכח, שמניח כל עסקיו ומשאו ומתנו, שרי.|[[שולחן ערוך]] יו"ד הלכות תלמוד תורה רמו' ה'}}}}.
שורה 104 ⟵ 103:
* אורי פז, [http://www.notes.co.il/uripaz/11665.asp "עם הספר - על השתלשלות התורה שבעל פה"], באתר פאזל
* [http://mishnetorah.co.il שֶׁבְּעַלְפֶּדְיָה, מפעל משנה תורה האנציקלופדי]
* הרב זאב סולטאנוביץ', [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=822&id=4285&q כתיבת תורה שבעל פה], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=822&id=4284&q גיבוש תורה שבעל פה], אתר [http://www.yeshiva.org.il ישיבה]
* [[הרב שג"ר]], [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/tochniut/mitoda-4.htm מיתודה ומוטיבציה בהוראת הגמרא], אתר דעת
* יהודה שוורץ, [http://www.daat.ac.il/DAAT/toshba/horaat/tohen-2.htm#tohen הוראת תורה שבעל פה (עבודת דוקטורט)], [[אתר דעת]]
| |||