תרגום התורה המיוחס ליונתן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים חיצוניים לספריה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות [[מדרש]]יות, בעיקר [[אגדה (יהדות)|אגדתיות]] אך גם [[הלכה|הלכתיות]], במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט. לדעת [[אביגדור שנאן]] התרגום קרוב מבחינות רבות אל הסוגה המכונה [[מקרא משוכתב]]. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר [[תרגום אונקלוס]] - ולתרגום ה[[סורית|סורי]] למקרא, ה[[פשיטתא]], וכן ל[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]] ובעיקר למדרש [[פרקי דרבי אליעזר]] שיש לו זיקה הדוקה לתרגום שמתבטאת באגדות ובדרשות דומות עד כדי זהות מילולית.
 
זמנו של התרגום קשה לקביעה. היו שזיהו בו חומר קדום המתייחס ל[[יוחנן כהן גדול]] מ[[תקופת החשמונאים]], ומצד שני יש בו כנראה התייחסויות לעיר [[קונסטנטינופול]] ול[[אסלאם]]. אפשר שמשוקעים בו רבדים מזמנים קדומים, אך חוקרים סבורים (למשל [[אביגדור שנאן]]) שזמנו [[המאה השביעית]] או [[המאה השמינית]], וככל הנראה הוא פרי יצירתו של מחבר אחד, ולא קבוצה של מחברים.
 
[[עזריה מן האדומים]] מעיד על שני [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] של התרגום, אך כיום ידוע רק כתב יד אחד שלו הנמצא בספריית [[המוזיאון הבריטי]]. התרגום נדפס לראשונה על ידי [[אשר פורינץ]] ב[[ונציה|וונציה]], 1591; במאה העשרים נדפסו ארבע מהדורות מדעיות: גינזבורגר (ברלין 1903), רידר (ירושלים 1974), דיאז מאצ'ו (מדריד 1977–1980) וקלרק (הובוקן 1984).